במהלך חודש אוקטובר וקצת לקראת סופו ולאחר זמן רב שאני ואסף מתכננים, נרקמה לה אט לאט טעימת בורדו הגדולה. בעיקר אסף שרקם, רקח, ארגן וטרח להפקה של הטעימה הזאת עם רוח גבית שלי.
אז מה היה לנו: בורדו גדה שמאלית/מערבית, 7 תוויות יין כולן בנות 10 שנים ואילך, 6 תוויות ברמת גרנד קרו ועוד אחת נוספת פחותה יותר. אוכל לאמר שמדהים איזה עוצמה וכח ייש ליינות הטובים האלה מבורדו ואפילו 10 שנות יישון לחלקן לא מדגדגות עם הרבה עוצמה והבטחה לעתיד. לא אלאה אתכם בפרטים משעממים ומיותרים אבל יין אחד התעלה מעל כולם בחווית השתייה הטוטאלית שלו ובמילה אחת קולעת
ה נ א ה צ ר ו פ ה.
במהלך החיפושים אחר היינות התמזל מזלו של אסף ובהתאם גם שלנו לאתר ממש במקרה את אחד מחמשת הגדולים של בורדו-גראנד קרו קלאסה, לא פחות ולא יותר מאשר שאטו לאטור 1984. היין נקנה מאדם פרטי עם לא מעט חששות עקב שמירת יין לא אופטימלית, תוסיפו לזה פקק שפשוט התפורר כמעט לגמרי בפתיחה של הבקבוק ותקבלו סף ציפיה נמוך. אך מה רבה הייתה הפתעתנו לגלות יין מצוין שעדיין בועט וחי כמעט במלוא המרץ. צבע היין כצבעו של רוטב מייפל, באף התפתחו להם ריחות של טחב וסירחון במובן הטוב של המילה כאשר ברקע ריח מתקתק של סילאן.אך בפה יין קטיפתי ועגול, דובדבנים ושרי.
כפי שציינתי חוויה של פעם בחיים

