לא אשקר שיינות בורגון אף פעם לא עשו לי את זה יותר מידי. כן...כן אתם קוראים נכון, חובב יין שפוצה מילים כאלה על דל שפתיו, על בורגון קודש הקודשים. ועוד אחרי טיול של שבוע שם באפלסיונים הכי נחשבים להגיד זאת. אז בוא נעשה סדר בדברים, עד שטסתי לטייל בבורגון לפני כשנתיים וקצת, בורגון בשבילי הייתה בלגאן אחד גדול להבנה. אבל דוקא שם בשיטוט בין הכרמים,(אגב אזור יפה כשלעצמו),ובין הכפרים והאפלסיונים הדברים הסתדרו לי יותר ולמדתי להכיר קצת לעומק, את השיטה את המבנה ואפילו את פניו הרבים של אציל האיכרים- פינו נואר . אבל בכל זאת אם תשאלו אותי מה יותר בשבילך לארוחה טובה? התשובה היא ללא היסוס הצד המערבי של משפחת ה-Big B הלוא היא בורדו. אפילו ארגיז אותכם עוד קצת יותר ואומר שגם הרמיטאז' טוב יעשה לי את זה יותר. אבל... וכאן זה אבל גדול, הלבנים הבורגונדים בעיני מרמי המעלה שיש. שרדונה מאז ומתמיד היה המועדף עלי בלבנים ועם האצילות והטאצ' הבורגונדי הוא פשוט מושלם. לצערנו הרב בארצנו היקרה מכל תרתי משמע. יינות בורגון הינם זולים כלל וכלל ואדרבא לבנים איכותיים. לצורך השואה, ביקב "רנה לאמי" בו ביקרתי במהלך הטיול טעמתי לבנים משסאן מונטרושה הנפלאה כאשר המחיר פשוט מעורר גיחוך בטווח הנע בין 12-17 אירו. מיקב אחר באפלסיון השכן פלוני מונטרושה מחיר בטווח של 30-35 אירו והטעם מכעיס להיזכר בו שכן ברב חוכמתי לא הבאתי אפילו בקבוק אחד...למה? אל תשאלו.
ואחרי כל ההקדמה המעייפת הזאת, מה לזה ולענייננו? בחמישי האחרון בזכות חברים יקרים הזדמן לי לטעום שוב מהנוזל הנהדר הזה והפעם בדמות:
Chablis Grand Cru Bougros 2006 Domaine William Fèvre
יצרן מאוד גדול ונחשב בשאבלי, הענבים מהכרמים הגבוהות במעלה עם יישון לא ארוך של חביות משומשות.
מראה: צהוב למון ענברי
מריח: טחב, מעט סירחון, אבק, פירות הדר, לימון ליים...להמשיך?
ובתכל'ס: יין חד ומדויק, אתרוגים, מינראליות נהדרת, אדמה, סיומת מעט מרירה, אפטר טייסט ארוך.
ולסיכום בלי הרבה בלבולי שכל: אחלה יין שילווה נהדר פירות ים ומנות דג טריות.
עליה וקוץ בה: 330 ש"ח רוצה המוכר, המדינה ותורמים נוספים על הדרך. כקונטרה מנגד, חיים רק פעם 1. יין לאירועים עם חברים שיש להם "שיניים לאכול אגוזים" והמבין יבין.
לא אשקר שיינות בורגון אף פעם לא עשו לי את זה יותר מידי. כן...כן אתם קוראים נכון, חובב יין שפוצה מילים כאלה על דל שפתיו, על בורגון קודש הקודשים. ועוד אחרי טיול של שבוע שם באפלסיונים הכי נחשבים להגיד זאת. אז בוא נעשה סדר בדברים, עד שטסתי לטייל בבורגון לפני כשנתיים וקצת, בורגון בשבילי הייתה בלגאן אחד גדול להבנה. אבל דוקא שם בשיטוט בין הכרמים,(אגב אזור יפה כשלעצמו),ובין הכפרים והאפלסיונים הדברים הסתדרו לי יותר ולמדתי להכיר קצת לעומק, את השיטה את המבנה ואפילו את פניו הרבים של אציל האיכרים- פינו נואר . אבל בכל זאת אם תשאלו אותי מה יותר בשבילך לארוחה טובה? התשובה היא ללא היסוס הצד המערבי של משפחת ה-Big B הלוא היא בורדו. אפילו ארגיז אותכם עוד קצת יותר ואומר שגם הרמיטאז' טוב יעשה לי את זה יותר. אבל... וכאן זה אבל גדול, הלבנים הבורגונדים בעיני מרמי המעלה שיש. שרדונה מאז ומתמיד היה המועדף עלי בלבנים ועם האצילות והטאצ' הבורגונדי הוא פשוט מושלם. לצערנו הרב בארצנו היקרה מכל תרתי משמע. יינות בורגון הינם זולים כלל וכלל ואדרבא לבנים איכותיים. לצורך השואה, ביקב "רנה לאמי" בו ביקרתי במהלך הטיול טעמתי לבנים משסאן מונטרושה הנפלאה כאשר המחיר פשוט מעורר גיחוך בטווח הנע בין 12-17 אירו. מיקב אחר באפלסיון השכן פלוני מונטרושה מחיר בטווח של 30-35 אירו והטעם מכעיס להיזכר בו שכן ברב חוכמתי לא הבאתי אפילו בקבוק אחד...למה? אל תשאלו.
ואחרי כל ההקדמה המעייפת הזאת, מה לזה ולענייננו? בחמישי האחרון בזכות חברים יקרים הזדמן לי לטעום שוב מהנוזל הנהדר הזה והפעם בדמות:
Chablis Grand Cru Bougros 2006 Domaine William Fèvre
יצרן מאוד גדול ונחשב בשאבלי, הענבים מהכרמים הגבוהות במעלה עם יישון לא ארוך של חביות משומשות.
מראה: צהוב למון ענברי
מריח: טחב, מעט סירחון, אבק, פירות הדר, לימון ליים...להמשיך?
ובתכל'ס: יין חד ומדויק, אתרוגים, מינראליות נהדרת, אדמה, סיומת מעט מרירה, אפטר טייסט ארוך.
ולסיכום בלי הרבה בלבולי שכל: אחלה יין שילווה נהדר פירות ים ומנות דג טריות.
עליה וקוץ בה: 330 ש"ח רוצה המוכר, המדינה ותורמים נוספים על הדרך. כקונטרה מנגד, חיים רק פעם 1. יין לאירועים עם חברים שיש להם "שיניים לאכול אגוזים" והמבין יבין.