בשבוע שעבר חגגתי יום הולדת 41 מזדקנים אין מה לעשות אבל עדיין אפשר לגלות את הגיל לפחות. בשנים האחרונות אני עם נטייה חזקה לעשות גאלה רצינית ביום ההולדת כך לפחות אשתי טוענת ואני כמנגד אומר אם אני לא אפרגן אז מי. בסופ"ש של אותו שבוע יום הולדת הצטרף אלי אסף חברי ושותפי לפורום וביחד עם בנות הזוג מצאנו את דרכנו לעבר עמק יזרעאל, קיבוץ מזרע. השתכנו במלון דרכים הנקרא נוף תבור שהיה חביב למדי אם זאת שיש לציין שראינו כבר יותר טובים אך זאת היתה פעם ראשונה שהתמקדתי בעצירת טיול דוקא בעמק יזרעאל. וההתרשמות מהאזור ככלל בעיני הייתה מאוד חיובית ומאמין אני שאמצא את עצמי חוזר לשם לסיבוב נוסף. בערב שישי עם שובר שהוכן מראש עשינו דרכנו לעבר אתר סקי על הגלבוע...כן כן גם אני לא הבנתי והאמנתי אך מסתבר שעל מרגלות הגלבוע ישנו אתר סקי אמנם לא משלג כי אם משטח סינטטי בדמות אתר סקי מלאכותי. מה אומר ומה אגיד סקי אף פעם לא עשיתי אבל המקום מאוד יפה וישנו מתחם שלם למעלה אליו הגענו לפינה השמאלית שם נמצאת לה ברב פאר מסעדתו של שאול בן אדרת-"קימל בגלבוע". זוהי כמדומני מסעדתו השלישית של שאול שבעיני שף נפלא.
קימל בגלבוע מבחוץ ומבפנים
הארוחה כללה שישה טאפאסים נהדרים ובינהם: סלט סלק עם צנוברים על בסיס רוטב רימונים, ריזוטו פטריות עם ג.גאודה, מחית חצילים, ס.גינה מטובל ועוד. בעיניי הפתיחה הזאת ביחד עם לחם מקומי הייתה נהדרת ודיי ממלאת. המנה העיקרית הייתה רגילה בעיני. לא שלא טעים רק אחרי פתיחה סוערת שכזאת ציפינו קצת ליותר.
הסיומת פיצתה על העיקרית בדמות של קינוח, מלבי ברוטב פיסטוקים מדהים.
ואם אוכל ועוד יום הולדת שלי ושל אסף איך אפשר בלי להרים כוס קטנה של לחיים. אז זהו שקטנה היא לא הייתה ופתחנו עם לבן גרמני טיפוסי - ריזלינג כמובן, יין שאסף קיבל מחו"ל ולא נמצא במחוזותינו. המשכנו עם אדום מתיישן מריוחה 1995 מכפר Samaniego, יין אותו הבאתי מחנות מתמחית ב-Haro בירת המחוז.
נתחיל בחליצה, הפקק התפרק לו בפותחן הסומלייה, עימו אגב אני לא אוהב לעבוד וזאת אחת הסיבות העיקריות מדוע לא. הפותחן עובד בלחץ צידי =)קונטרה ובסיטואציה של פקק מתיישן האפשרות של שבירת הפקק מאוד שכיחה. יש לציין שהמלצרית הנהדרת שלנו לאותו ערב, חילצה את החצי השני בצורה מעוררת השראה. באף ריח נהדר של עובש, מתקתקות וניל ופרי אדום פשוט נ ה ד ר בפה מעט אכזבה שכן לטעמי וגם אסף שהצטרף לדיעה זו. היין כבר עבר את השיא שלו הפרי נמוג לו איפשהו אך עם זאת גוף נעים ואלגנטי ומלטף טאנינים רכים, טחב ומעט אדמה. מעניין...כן שווה את ה-35 יורו לא.
בשבוע שעבר חגגתי יום הולדת 41 מזדקנים אין מה לעשות אבל עדיין אפשר לגלות את הגיל לפחות. בשנים האחרונות אני עם נטייה חזקה לעשות גאלה רצינית ביום ההולדת כך לפחות אשתי טוענת ואני כמנגד אומר אם אני לא אפרגן אז מי. בסופ"ש של אותו שבוע יום הולדת הצטרף אלי אסף חברי ושותפי לפורום וביחד עם בנות הזוג מצאנו את דרכנו לעבר עמק יזרעאל, קיבוץ מזרע. השתכנו במלון דרכים הנקרא נוף תבור שהיה חביב למדי אם זאת שיש לציין שראינו כבר יותר טובים אך זאת היתה פעם ראשונה שהתמקדתי בעצירת טיול דוקא בעמק יזרעאל. וההתרשמות מהאזור ככלל בעיני הייתה מאוד חיובית ומאמין אני שאמצא את עצמי חוזר לשם לסיבוב נוסף. בערב שישי עם שובר שהוכן מראש עשינו דרכנו לעבר אתר סקי על הגלבוע...כן כן גם אני לא הבנתי והאמנתי אך מסתבר שעל מרגלות הגלבוע ישנו אתר סקי אמנם לא משלג כי אם משטח סינטטי בדמות אתר סקי מלאכותי. מה אומר ומה אגיד סקי אף פעם לא עשיתי אבל המקום מאוד יפה וישנו מתחם שלם למעלה אליו הגענו לפינה השמאלית שם נמצאת לה ברב פאר מסעדתו של שאול בן אדרת-"קימל בגלבוע". זוהי כמדומני מסעדתו השלישית של שאול שבעיני שף נפלא.
קימל בגלבוע מבחוץ ומבפנים
הארוחה כללה שישה טאפאסים נהדרים ובינהם: סלט סלק עם צנוברים על בסיס רוטב רימונים, ריזוטו פטריות עם ג.גאודה, מחית חצילים, ס.גינה מטובל ועוד. בעיניי הפתיחה הזאת ביחד עם לחם מקומי הייתה נהדרת ודיי ממלאת. המנה העיקרית הייתה רגילה בעיני. לא שלא טעים רק אחרי פתיחה סוערת שכזאת ציפינו קצת ליותר.
הסיומת פיצתה על העיקרית בדמות של קינוח, מלבי ברוטב פיסטוקים מדהים.
ואם אוכל ועוד יום הולדת שלי ושל אסף איך אפשר בלי להרים כוס קטנה של לחיים. אז זהו שקטנה היא לא הייתה ופתחנו עם לבן גרמני טיפוסי - ריזלינג כמובן, יין שאסף קיבל מחו"ל ולא נמצא במחוזותינו. המשכנו עם אדום מתיישן מריוחה 1995 מכפר Samaniego, יין אותו הבאתי מחנות מתמחית ב-Haro בירת המחוז.
נתחיל בחליצה, הפקק התפרק לו בפותחן הסומלייה, עימו אגב אני לא אוהב לעבוד וזאת אחת הסיבות העיקריות מדוע לא. הפותחן עובד בלחץ צידי =)קונטרה ובסיטואציה של פקק מתיישן האפשרות של שבירת הפקק מאוד שכיחה. יש לציין שהמלצרית הנהדרת שלנו לאותו ערב, חילצה את החצי השני בצורה מעוררת השראה. באף ריח נהדר של עובש, מתקתקות וניל ופרי אדום פשוט נ ה ד ר בפה מעט אכזבה שכן לטעמי וגם אסף שהצטרף לדיעה זו. היין כבר עבר את השיא שלו הפרי נמוג לו איפשהו אך עם זאת גוף נעים ואלגנטי ומלטף טאנינים רכים, טחב ומעט אדמה. מעניין...כן שווה את ה-35 יורו לא.