יום חמישי הגיע והפורום כהרגלו,בחמש השנים האחרונות,נפגש לטעימה נוספת. קיץ ברקע אמנם חום, לחות מזגן שעובד שעות נוספות וכל מה שקיץ ישראלי מנפק ומספק(באופן אישי מחכה שיגמר כבר)וההיגיון מן הסתם מחייב טעימה לבנה צוננת וקרה, כזאת שתלווה את המזגן בהרמוניה מושלמת אבל... אני חושב אחרת ומה שהולכת להיות אחת הטעימות היותר מרתקות שנערכה בפורום בתקופה האחרונה ותתגלה כאהבה חדשה – .BAROLO
BAROLO המשויך תחת פיאמונטה נחשב מאזורי היין האיכותיים של איטליה. מהות השם: למרגלות ההרים. ממוקמת לרגלי האלפים הצרפתים ונושקת לגבולות: שוויץ. שטח מחוז היין האיטלקי כ -25 קמ"ר.
היסטוריית היין באזור מתחילה דווקא כיינות מתוקים, מה שמעיד על מזג אוויר קר וכנגזרת לכך הבשלה מאוחרת עם כמות סוכר גדולה על הענב. שינויים שייצרו אנשי המקום דאז לרבות הבאתו של מומחה מצרפת הביאו במהרה לדפוסי שינוי במערך הייצור ולהתססה מלאה של היין ולייצורו של יין יבש ראשון... לימים מה שיקרא הברולו הראשון של האזור. היין שהפך במהרה חביב על אצולת האזור נקרא דאז Houseof Savoy - יין המלכים.
צחוק הגורל שהשם הנרדף לפיאמונטה כיום הינו .BAROLO עם זאת יינות ברולו אינם נחשבים כאפסליון בפני עצמו כהגיון מתבקש אלא בסה"כ מקטע מסוים ביחד עם ברברסקו,(הכפר המתחרה מנגד אך מעט מאחור), בתוך אפסליון מקומי גדול יותר הנקרא Cuneo הממוקם, דרום מערבית לעיירה אלבה, הנחשבת כבירה של האזור ההררי של Langa .
קצת על היין עצמו:
יינות ברולו מתאפיינים בארומות של זפת וורדים, שהיינות מתבגרים הם נוטים בצבעם לגוון אדום/חלודה. כאשר היין מתיישן לפחות 5 שנים לפני שחרורו לשוק הוא יוכל להיות מוגדר כ – Reserva . בעבר תהליך התסיסה של הענבים היה לוקח לפחות 3 שבועות בו הוא היה סופג כמויות אדירות של טאנינים ולאחר מכן היין נכנס ליישון בחביות עץ גדולות לשניםארוכות. כיום עם המודרניזציה והמגמה להפוך את היינות לנגישים יותר לקהל רחב. תהליך התסיסה קוצר לעשרה ימים והיינות מיושנים בחביות באריק צרפתיות לזמן קצר יותר. הוויכוח בין הגישה המודרנית למסורתית מוגדרת כ - " Barolo wars ".
קצת על הכרמים:
הבציר מתחיל באמצע אוקטובר ובמהלכו ישנן סכנות של גשם כבד, ברד ומזיקי צמחים המתלווים בהתאם כמו: כשותית. כרמי ברולו ממוקמים כ-3 ק"מ דרום מערבית מכרמי ברברסקו וגדולים מהם פי 3. כאשר באמצע חוצצים בינהם כרמי דולצ'טו. בהשוואה אליהם כרמי ברולו ממוקמים כ-50 מ' גבוה יותר מעל ברברסקו והאזור מעט צונן יותר. כרמי ברולו ממוקמים כ-3 ק"מ דרום מערבית מכרמי ברברסקו וגדולים מהם פי 3. כאשר באמצע חוצצים בינהם כרמי דולצ'טו.
קצת על נביולו:
מגיע בעיקרון מהמילה nebbia שמשמעותה ערפל, הסברה הרווחת היא שהזן מקורו מהאזור פיימונטה עצמו. עם סיום מגיפת הפילוקסרה מגדלים צמצמו את כמויות גידול הזן גם בגלל הקושי בגידולו וכיום הוא מהווה 6% מסה"כ הכרמים בפיאמונטה. בגלל בעיית ההבשלה האיטית והארוכה של הנביולו ישנם מגדלים אשר שותלים את הגפנים במדרונות נוטי שמש וזאת על מנת להגביר את החשיפה לחום ישיר וזירוז ההבשלה. הגובה האופטימאלי לכך נע בין 150-300 מ' כאשר חייבים להיות מגיני רוח טבעיים לשמור על הגפן.
המדהים בזן שניצניו נראים ראשונים מבין כל ענבי האזור אך ההבשלה האיטית שלו גורמת בפועל, שבזמן שתסיסתם של "אחיו" השכנים: ברברה ודולצ'טו מסתיימים, הנביולו עצמו טרם נבצר עדיין. בעיקרון לנביולו ישנם כ – 40 קלונים אך רק שלושה מתוכם מתאימים לייצור היין, שגם מתוכם רק שניים שמישים בשנים האחרונות. בחלק מהכרמים מערבבים מס' קלונים ליצירת טעם עשיר יותר.
ולטעימה עצמה:
צחוק הגורל שאטליה מיצרניות היין הגדולה בעולם מופצת בישראל בעיקר ע"י היבואנים הגדולים אך רב הציבור נחשף בגדול ליינות פופולארים יותר ובעלי "רייטינג" שיווקי יותר גדול יותר כגון: קיאנטי, סופר טוסקן ואטרקציית הקיץ העממית המוכרת למברוסוקו. פיאמונטה/ BAROLO קצת נעלמים ברקע ונחשבים כביכול יינות למתקדמים יותר. באופן אישי ההיכרות שלי עם ברולו עד כה הייתה די דלילה ולמיטב זכרוני עם השכן ממזרח - ברברסקו אפילו אפסית. למרות שמדובר באזור לא גדול כל האפלסיון עצמו מורכב ומסובך ולקח לא מעט זמן עד שהתחלתי להבין מי נגד מי?, שהכינותי מצגת הדרכה לחברי הפורום. דבר אחד כן ידעתי/זכרתי לפני כן שמדובר ביינות מאוד מחוספסים ואגרסיביים שדורשים זמן רב של התרככות בבקבוק ובהתאם לכך המטרה הייתה להביא לשולחן יינות "ראויים לשתייה" להבדיל וסליחה על העקיצה מיבואני יין/חנויות יין שעורכות טעימות מעת לעת אם זה ברולו, בורדו, בורגון וכיו"בעם בצירים צעירים שאינם בחלון השתייה שלהם, דבר שעלול ליצור בדיוק את הפעולה ההפוכה לשיווק ומכירת יין לחובב מצוי ולא בעל ידע והערכת ניתוח גבוהה יותר.
הבציר הצעיר ביותר שעלה לשולחן היה משנת 2001 כלומר 13 שנים אחורה של ניו קאנובי מבית היוצר של Podri Luigi היין שהיה פתוח למעלה מ – 6 שעות לא התקרב לטעמי לחלון שתייה אפשרי. שאר היינות שהובאו על ידי מחנות מתמחה,(עליה המליץ מני פאר ז"ל, אישיות יין בפני עצמה), מרומא ולמרות ש"נפלתי" על המוכרים בדיוק מס' דקות לפני סיאסטת הצהרים שלהם, מה שהותיר לי דקות ספורות ומהירות בחנות הנפלאה הזאת, שנקראת קונסטניטיני,בדיעבד התברר כקנייה מצוינת שלקחה את הטעימה לנסוק מעלה.
לא אלאה אתכם בפרטי יתר על היינות אלא נגיע ת'כלס ליינות שבעיני היו יותר טובים ומוכנים לשתייה.
Paolo Scavino Bric del Fiasc 1994 מכרם נבחרת, הבציר נחשב בינוני ואולי דווקא בשביל זה ההנאה מהיין הייתה גדולה שבעתיים עקב נגישותו הרבה. טעם עז של פטריות יער, עור, עובש וטעם נלווה של בשר וזיתים יין על גבול הלעיס. באף ריח של חמוציות ודובדבנים. פשוט על גבול המושלם. נהדר המסקנה בסיום הערב ששווה להביא יין כזה לערב שלם בפני עצמו.
Rinaldi Francesco 1988 בטעות, זה הסיכום של הקנייה הזאת. מרב מהירות לסיים את הקנייה בזמן המוגבל, לתומי חשבתי שלקחתי 1998 ורק שהגעתי לארץ שמתי לב לפיספוס של עשור. יצרן מאוד נחשב בברולו אך לא תווית הגבוהה של היקב אך עם זאת יין מאוד כיפי ונעים. מעט שזיפים ואוכמניות עם טעם לוואי של קלמנטה. הרמוניה. לא אשקר היין כבר לא בשיא ואפילו קצת רחוק ממנו 1988 כן?... אך עדיין לא יאומן שיין בן 26 שנה חי ו"מתפקד" בטעמים נהדרים שכאלו. חוויה של טעות.
לסיכום: ישמע אולי כקלישאה אבל מצאתי אהבה חדשה. יינות נהדרים ומרשימים שהזמן בעיקר מיטיב עימם ושווים את ההמתנה הזאת.
לחיים
יום חמישי הגיע והפורום כהרגלו,בחמש השנים האחרונות,נפגש לטעימה נוספת. קיץ ברקע אמנם חום, לחות מזגן שעובד שעות נוספות וכל מה שקיץ ישראלי מנפק ומספק(באופן אישי מחכה שיגמר כבר)וההיגיון מן הסתם מחייב טעימה לבנה צוננת וקרה, כזאת שתלווה את המזגן בהרמוניה מושלמת אבל... אני חושב אחרת ומה שהולכת להיות אחת הטעימות היותר מרתקות שנערכה בפורום בתקופה האחרונה ותתגלה כאהבה חדשה – .BAROLO
BAROLO המשויך תחת פיאמונטה נחשב מאזורי היין האיכותיים של איטליה. מהות השם: למרגלות ההרים. ממוקמת לרגלי האלפים הצרפתים ונושקת לגבולות: שוויץ. שטח מחוז היין האיטלקי כ -25 קמ"ר.
היסטוריית היין באזור מתחילה דווקא כיינות מתוקים, מה שמעיד על מזג אוויר קר וכנגזרת לכך הבשלה מאוחרת עם כמות סוכר גדולה על הענב. שינויים שייצרו אנשי המקום דאז לרבות הבאתו של מומחה מצרפת הביאו במהרה לדפוסי שינוי במערך הייצור ולהתססה מלאה של היין ולייצורו של יין יבש ראשון... לימים מה שיקרא הברולו הראשון של האזור. היין שהפך במהרה חביב על אצולת האזור נקרא דאז Houseof Savoy - יין המלכים.
צחוק הגורל שהשם הנרדף לפיאמונטה כיום הינו .BAROLO עם זאת יינות ברולו אינם נחשבים כאפסליון בפני עצמו כהגיון מתבקש אלא בסה"כ מקטע מסוים ביחד עם ברברסקו,(הכפר המתחרה מנגד אך מעט מאחור), בתוך אפסליון מקומי גדול יותר הנקרא Cuneo הממוקם, דרום מערבית לעיירה אלבה, הנחשבת כבירה של האזור ההררי של Langa .
קצת על היין עצמו:
יינות ברולו מתאפיינים בארומות של זפת וורדים, שהיינות מתבגרים הם נוטים בצבעם לגוון אדום/חלודה. כאשר היין מתיישן לפחות 5 שנים לפני שחרורו לשוק הוא יוכל להיות מוגדר כ – Reserva . בעבר תהליך התסיסה של הענבים היה לוקח לפחות 3 שבועות בו הוא היה סופג כמויות אדירות של טאנינים ולאחר מכן היין נכנס ליישון בחביות עץ גדולות לשניםארוכות. כיום עם המודרניזציה והמגמה להפוך את היינות לנגישים יותר לקהל רחב. תהליך התסיסה קוצר לעשרה ימים והיינות מיושנים בחביות באריק צרפתיות לזמן קצר יותר. הוויכוח בין הגישה המודרנית למסורתית מוגדרת כ - " Barolo wars ".
קצת על הכרמים:
הבציר מתחיל באמצע אוקטובר ובמהלכו ישנן סכנות של גשם כבד, ברד ומזיקי צמחים המתלווים בהתאם כמו: כשותית. כרמי ברולו ממוקמים כ-3 ק"מ דרום מערבית מכרמי ברברסקו וגדולים מהם פי 3. כאשר באמצע חוצצים בינהם כרמי דולצ'טו. בהשוואה אליהם כרמי ברולו ממוקמים כ-50 מ' גבוה יותר מעל ברברסקו והאזור מעט צונן יותר. כרמי ברולו ממוקמים כ-3 ק"מ דרום מערבית מכרמי ברברסקו וגדולים מהם פי 3. כאשר באמצע חוצצים בינהם כרמי דולצ'טו.
קצת על נביולו:
מגיע בעיקרון מהמילה nebbia שמשמעותה ערפל, הסברה הרווחת היא שהזן מקורו מהאזור פיימונטה עצמו. עם סיום מגיפת הפילוקסרה מגדלים צמצמו את כמויות גידול הזן גם בגלל הקושי בגידולו וכיום הוא מהווה 6% מסה"כ הכרמים בפיאמונטה. בגלל בעיית ההבשלה האיטית והארוכה של הנביולו ישנם מגדלים אשר שותלים את הגפנים במדרונות נוטי שמש וזאת על מנת להגביר את החשיפה לחום ישיר וזירוז ההבשלה. הגובה האופטימאלי לכך נע בין 150-300 מ' כאשר חייבים להיות מגיני רוח טבעיים לשמור על הגפן.
המדהים בזן שניצניו נראים ראשונים מבין כל ענבי האזור אך ההבשלה האיטית שלו גורמת בפועל, שבזמן שתסיסתם של "אחיו" השכנים: ברברה ודולצ'טו מסתיימים, הנביולו עצמו טרם נבצר עדיין. בעיקרון לנביולו ישנם כ – 40 קלונים אך רק שלושה מתוכם מתאימים לייצור היין, שגם מתוכם רק שניים שמישים בשנים האחרונות. בחלק מהכרמים מערבבים מס' קלונים ליצירת טעם עשיר יותר.
ולטעימה עצמה:
צחוק הגורל שאטליה מיצרניות היין הגדולה בעולם מופצת בישראל בעיקר ע"י היבואנים הגדולים אך רב הציבור נחשף בגדול ליינות פופולארים יותר ובעלי "רייטינג" שיווקי יותר גדול יותר כגון: קיאנטי, סופר טוסקן ואטרקציית הקיץ העממית המוכרת למברוסוקו. פיאמונטה/ BAROLO קצת נעלמים ברקע ונחשבים כביכול יינות למתקדמים יותר. באופן אישי ההיכרות שלי עם ברולו עד כה הייתה די דלילה ולמיטב זכרוני עם השכן ממזרח - ברברסקו אפילו אפסית. למרות שמדובר באזור לא גדול כל האפלסיון עצמו מורכב ומסובך ולקח לא מעט זמן עד שהתחלתי להבין מי נגד מי?, שהכינותי מצגת הדרכה לחברי הפורום. דבר אחד כן ידעתי/זכרתי לפני כן שמדובר ביינות מאוד מחוספסים ואגרסיביים שדורשים זמן רב של התרככות בבקבוק ובהתאם לכך המטרה הייתה להביא לשולחן יינות "ראויים לשתייה" להבדיל וסליחה על העקיצה מיבואני יין/חנויות יין שעורכות טעימות מעת לעת אם זה ברולו, בורדו, בורגון וכיו"בעם בצירים צעירים שאינם בחלון השתייה שלהם, דבר שעלול ליצור בדיוק את הפעולה ההפוכה לשיווק ומכירת יין לחובב מצוי ולא בעל ידע והערכת ניתוח גבוהה יותר.
הבציר הצעיר ביותר שעלה לשולחן היה משנת 2001 כלומר 13 שנים אחורה של ניו קאנובי מבית היוצר של Podri Luigi היין שהיה פתוח למעלה מ – 6 שעות לא התקרב לטעמי לחלון שתייה אפשרי. שאר היינות שהובאו על ידי מחנות מתמחה,(עליה המליץ מני פאר ז"ל, אישיות יין בפני עצמה), מרומא ולמרות ש"נפלתי" על המוכרים בדיוק מס' דקות לפני סיאסטת הצהרים שלהם, מה שהותיר לי דקות ספורות ומהירות בחנות הנפלאה הזאת, שנקראת קונסטניטיני,בדיעבד התברר כקנייה מצוינת שלקחה את הטעימה לנסוק מעלה.
לא אלאה אתכם בפרטי יתר על היינות אלא נגיע ת'כלס ליינות שבעיני היו יותר טובים ומוכנים לשתייה.
Paolo Scavino Bric del Fiasc 1994 מכרם נבחרת, הבציר נחשב בינוני ואולי דווקא בשביל זה ההנאה מהיין הייתה גדולה שבעתיים עקב נגישותו הרבה. טעם עז של פטריות יער, עור, עובש וטעם נלווה של בשר וזיתים יין על גבול הלעיס. באף ריח של חמוציות ודובדבנים. פשוט על גבול המושלם. נהדר המסקנה בסיום הערב ששווה להביא יין כזה לערב שלם בפני עצמו.
Rinaldi Francesco 1988 בטעות, זה הסיכום של הקנייה הזאת. מרב מהירות לסיים את הקנייה בזמן המוגבל, לתומי חשבתי שלקחתי 1998 ורק שהגעתי לארץ שמתי לב לפיספוס של עשור. יצרן מאוד נחשב בברולו אך לא תווית הגבוהה של היקב אך עם זאת יין מאוד כיפי ונעים. מעט שזיפים ואוכמניות עם טעם לוואי של קלמנטה. הרמוניה. לא אשקר היין כבר לא בשיא ואפילו קצת רחוק ממנו 1988 כן?... אך עדיין לא יאומן שיין בן 26 שנה חי ו"מתפקד" בטעמים נהדרים שכאלו. חוויה של טעות.
לסיכום: ישמע אולי כקלישאה אבל מצאתי אהבה חדשה. יינות נהדרים ומרשימים שהזמן בעיקר מיטיב עימם ושווים את ההמתנה הזאת.
לחיים