שבת בצהרים האחרונה אנחנו עושים דרכנו לעבר ראש פינה שם גר אביו של אסף, שותפי לפורום היין, חזי. הביקור הוגדר כקפה ועוגה מאוחרי צהריים אך בסופו של דבר הפך לבראנץ צהרים/בוקר או כפי שאשתי הגדירה אותו נכפה כבראנץ בוקר/צהרים. באופן עקרוני אני מאוד אוהב לארח לארוחות באשר הן, אני משתדל לתת PERFECT עד כמה שאפשר ועם התקדמות מחוגי השעון קדימה לעבר שעת הגעת האורחים אני תמיד מגלה שעוד משהו חסר/פספסתי/לא הספקתי, כנגזרת לכך מד הלחץ והעצבים עולה ואני מתחיל לקלל את הרגע שבכלל הזמנתי, להוסיף את כמות העבודה של לסדר אחרי ובכלל... אבל כמה ימים אחרי כמזוכיסט מושבע אני כבר מתחיל תיאורטית לדבר על האירוח הבא, אין מה לעשות תכונה שירשתי מאימא. עם השנים פיתחתי לעצמי הרגל להזמין את עצמי לביקור אצל אחרים ובמילים פשוטות אני רומז להם שהגיע הזמן שיזמינו גם הם לאירוח או פשוט לרצות להגיע למקום שבא לי להתארח בו, כמו המקום הנ"ל.
לחזי אביו של אסף יש בית מקסים. הבית או איך שהגדרתי את זה עם אסף בביקור האחרון ה"שאטו" מתפרס על שטח של מעל 2 דונמים של מבנה בתוך בוסתן וכרם יפהפהיים ורואים שעבודת יד רצינית וטביעת עין מקצועית מושקעת בעיצוב והנגיעה במקום. חזי אביו של אסף מבצע במקום סוגי טיפולים שונים ויש לציין אפילו שבעבר בצעתי 2 שכאלו בעקבות פציעת ספורט ברגל והטיפול עזר במיוחד.
בחלק התחתון של הבית הפך חזי את המקום לסוג של יקב גראז' כאשר הענבים באים מהכרם הקטנה שלו מאחורי הבית, קב"ס, מרלו ופטיט ורדו. במהלך סיורון קטן ביקב הטעים אותי אסף ביין מבציר 2011 שבחבית והאמת התוצאה מאוד טובה. יין אלגנטי קטיפתי שיילך נהדר עם בשר לא כבד באמצע השבוע. תוך כדי ביצוע TOPPING לחביות מראה לי אסף את אוסף היין שלו שמוחזק בתנאים אופטיאמליים ביקב ואני קולט בין לבין מס' תוויות יין מתיישנות מאזור שנות ה - 90 המוקדמות, ברבן של יקבי רמה"ג. אני מנסה לשכנע את אסף לשחרר אחת מהן אך אסף מתעקש ביראת כבוד שמדובר באוסף פרטי של אביו ואין הוא מתכוון ויכול לפתוח בקבוק שכזה. בסופו של דבר הפור נופל על תווית צ'יליאנית 2007 ואנחנו עולים עם זה למעלה לפתיחה. האמת שאני מעט מאוכזב עם האוכל בא התיאבון אומרים והתוויות מתיישנות קצת קרצו לי. אנחנו עולים למעלה ואני הולך על מהלך מתחכם במקצת. אני פונה לחזי ומחמיא לו על אוסף יינות רציני(ואכן הוא כך),ומוסיף ואומר לו שבהזדמנות שיחליט לפתוח תווית מתיישנת שכזאת שייתן לי קריאה כי אשמח לטעום. חזי קונה את האתגר והקריאה שלי ולהפתעתי ושמחתי נענה בחיוב. הוא שואל את אסף אם בא לו להביא משהו מתיישן מלמטה ואסף... כמו ספידי גונזלס כבר נעלם למטה וחוזר עם....
ירדן קב"ס 1988 אתם קולטים 1988 ווואאאהההווו בכל זאת יין של 26 שנה לא הולך ברגל ושותים כל יום. אסף מנסה לחלץ את הפקק החוצה אך הפקק שעם מתפורר לו תחת עול החולץ. חזי לוקח פיקוד ובסופו של דבר הפקק נדחף לתוך הבקבוק וחזי מסנן את הנוזל דרך בד ומסננת לתוך כד קטן. למרות שביין ישן כזה שסופג כמות חמצן גדולה בבת אחת יש סיכון. אנחנו מריחים ומקבלים ריחות קלים של חיזור, מעט אצטון ותחב בליווי של יין שרי. הצבע יחסית חום בהיר אך תוך דקות החמצן הופך אותו לכהה יותר אך צלול ולא עכור. רגע האמת מתקרב ואנחנו טועמים.
נושמים לרווחה, היין עדיין חי כ ב ו ד . בפה ניואנסים קטנים של צימוקים, חמוציות. הפרי כמעט ונעלם אוטוטו והחומצה רצה לה ברקע בעדינות OVER יתרה. אחרי חצי שעה בכוס היין מקבל טעמי לוואי מתקתקים אולי אפילו מעט יתר על המידה. אין כמעט רובדים נוספים והוא לא מתפתח יותר אך לא FLAT ועד סיום הבקבוק בליווי סיגר טוב, היין לא נופל ומחזיק מעמד יפה.
שימו לב לתווית. אזור גליל ושנת הבציר התפרקה מהתווית בזמן שאסף שלף מהמדף.
היינן אגב קנת.
מסקנה אין מה להגיד רמה"ג מאז ומתמיד עשו יינות לתלפיות, עשויים היטב ובעלי כושר יישון אדיר לעומת יקבים אחרים מתחרים.
איזה יופי של חוויה, איזה יופי של אירוח ובראנץ, איזה יופי של נוף נשקף מהבית, הלוואי עוד הרבה שבתות כאלה.
חן חן לחזי, נגה ואסף.
שבת בצהרים האחרונה אנחנו עושים דרכנו לעבר ראש פינה שם גר אביו של אסף, שותפי לפורום היין, חזי. הביקור הוגדר כקפה ועוגה מאוחרי צהריים אך בסופו של דבר הפך לבראנץ צהרים/בוקר או כפי שאשתי הגדירה אותו נכפה כבראנץ בוקר/צהרים. באופן עקרוני אני מאוד אוהב לארח לארוחות באשר הן, אני משתדל לתת PERFECT עד כמה שאפשר ועם התקדמות מחוגי השעון קדימה לעבר שעת הגעת האורחים אני תמיד מגלה שעוד משהו חסר/פספסתי/לא הספקתי, כנגזרת לכך מד הלחץ והעצבים עולה ואני מתחיל לקלל את הרגע שבכלל הזמנתי, להוסיף את כמות העבודה של לסדר אחרי ובכלל... אבל כמה ימים אחרי כמזוכיסט מושבע אני כבר מתחיל תיאורטית לדבר על האירוח הבא, אין מה לעשות תכונה שירשתי מאימא. עם השנים פיתחתי לעצמי הרגל להזמין את עצמי לביקור אצל אחרים ובמילים פשוטות אני רומז להם שהגיע הזמן שיזמינו גם הם לאירוח או פשוט לרצות להגיע למקום שבא לי להתארח בו, כמו המקום הנ"ל.
לחזי אביו של אסף יש בית מקסים. הבית או איך שהגדרתי את זה עם אסף בביקור האחרון ה"שאטו" מתפרס על שטח של מעל 2 דונמים של מבנה בתוך בוסתן וכרם יפהפהיים ורואים שעבודת יד רצינית וטביעת עין מקצועית מושקעת בעיצוב והנגיעה במקום. חזי אביו של אסף מבצע במקום סוגי טיפולים שונים ויש לציין אפילו שבעבר בצעתי 2 שכאלו בעקבות פציעת ספורט ברגל והטיפול עזר במיוחד.
בחלק התחתון של הבית הפך חזי את המקום לסוג של יקב גראז' כאשר הענבים באים מהכרם הקטנה שלו מאחורי הבית, קב"ס, מרלו ופטיט ורדו. במהלך סיורון קטן ביקב הטעים אותי אסף ביין מבציר 2011 שבחבית והאמת התוצאה מאוד טובה. יין אלגנטי קטיפתי שיילך נהדר עם בשר לא כבד באמצע השבוע. תוך כדי ביצוע TOPPING לחביות מראה לי אסף את אוסף היין שלו שמוחזק בתנאים אופטיאמליים ביקב ואני קולט בין לבין מס' תוויות יין מתיישנות מאזור שנות ה - 90 המוקדמות, ברבן של יקבי רמה"ג. אני מנסה לשכנע את אסף לשחרר אחת מהן אך אסף מתעקש ביראת כבוד שמדובר באוסף פרטי של אביו ואין הוא מתכוון ויכול לפתוח בקבוק שכזה. בסופו של דבר הפור נופל על תווית צ'יליאנית 2007 ואנחנו עולים עם זה למעלה לפתיחה. האמת שאני מעט מאוכזב עם האוכל בא התיאבון אומרים והתוויות מתיישנות קצת קרצו לי. אנחנו עולים למעלה ואני הולך על מהלך מתחכם במקצת. אני פונה לחזי ומחמיא לו על אוסף יינות רציני(ואכן הוא כך),ומוסיף ואומר לו שבהזדמנות שיחליט לפתוח תווית מתיישנת שכזאת שייתן לי קריאה כי אשמח לטעום. חזי קונה את האתגר והקריאה שלי ולהפתעתי ושמחתי נענה בחיוב. הוא שואל את אסף אם בא לו להביא משהו מתיישן מלמטה ואסף... כמו ספידי גונזלס כבר נעלם למטה וחוזר עם....
ירדן קב"ס 1988 אתם קולטים 1988 ווואאאהההווו בכל זאת יין של 26 שנה לא הולך ברגל ושותים כל יום. אסף מנסה לחלץ את הפקק החוצה אך הפקק שעם מתפורר לו תחת עול החולץ. חזי לוקח פיקוד ובסופו של דבר הפקק נדחף לתוך הבקבוק וחזי מסנן את הנוזל דרך בד ומסננת לתוך כד קטן. למרות שביין ישן כזה שסופג כמות חמצן גדולה בבת אחת יש סיכון. אנחנו מריחים ומקבלים ריחות קלים של חיזור, מעט אצטון ותחב בליווי של יין שרי. הצבע יחסית חום בהיר אך תוך דקות החמצן הופך אותו לכהה יותר אך צלול ולא עכור. רגע האמת מתקרב ואנחנו טועמים.
נושמים לרווחה, היין עדיין חי כ ב ו ד . בפה ניואנסים קטנים של צימוקים, חמוציות. הפרי כמעט ונעלם אוטוטו והחומצה רצה לה ברקע בעדינות OVER יתרה. אחרי חצי שעה בכוס היין מקבל טעמי לוואי מתקתקים אולי אפילו מעט יתר על המידה. אין כמעט רובדים נוספים והוא לא מתפתח יותר אך לא FLAT ועד סיום הבקבוק בליווי סיגר טוב, היין לא נופל ומחזיק מעמד יפה.
שימו לב לתווית. אזור גליל ושנת הבציר התפרקה מהתווית בזמן שאסף שלף מהמדף.
היינן אגב קנת.
מסקנה אין מה להגיד רמה"ג מאז ומתמיד עשו יינות לתלפיות, עשויים היטב ובעלי כושר יישון אדיר לעומת יקבים אחרים מתחרים.
איזה יופי של חוויה, איזה יופי של אירוח ובראנץ, איזה יופי של נוף נשקף מהבית, הלוואי עוד הרבה שבתות כאלה.
חן חן לחזי, נגה ואסף.