ביום חמישי האחרון בליל ערב חורפי, מדברי, התכנס לו "פורום היין של אסף ושרון" לטעימה לימודית והפעם על זן הפטי ורדו. אז בואו ונתחיל לפני עם מילה או שתיים על זן זה.
פטי ורדו: בתרגום חופשי מצרפתית,"הירוק הקטן" וזאת אולי פאת העובדה של קושי בגידול זן ענבים זה שלא תמיד מתפתחים יפה עקב בעיתיות מזג האוויר. וכאן הכוונה לאזור הגידול המרכזי המוכר שלו בבורדו, שם הוא משמש בעיקר כממסך,ומתפתח באיחור לעומת אחיו הבורדולזים. גנטיקה של הזן מצביעה על כך שזן זה הקדים את הקברנה סוביניון אך מקורותיו הראשוניים אינם ברורים לחלוטין עדיין. הסברה שמקורו מאזור חם יותר מבורדו ויש הסבורים שהתפתחותו הראשונית מאזור טארן ליד טולוז אשר מהווה יובל של נהר הג'ירונד שמגיע ללנגדוק. ויש הטוענים שייתכן והזן הובא ע"י הרומאים במהלך מסעותיהם.
לעומת זאת בארצנו מוכת השמש זן הפטי ורדו עושה חייל ומהווה בשנים האחרונות, בתעשייה המקומית כיין העומד בפני עצמו. הזן מצטיין בריכוז טעמים ללא כבדות או סמיכות יתר. בממסך מהווה הזן "שלד עצמות" בדמות פירותיות רעננה וחמיצות טובה.
במהלך הטעימה אמדנו את איכויות היין השונות של מס' יצרנים בביצה המקומית ועל התרשמותנו מאופיו של זן זה במדינתנו.
התחלנו עם כיוון של 5 בקבוקים איכותיים אך עם פתיחתם מצאנו לצערנו 2 פגומים או אם לדייק 1 וחצי ובסופו של דבר הארסנל הסתכם פתאום בשמונה. אציין כאן את אלו שהתרשמתי מהם לטובה ושיקפו בעיני ובעיני רב הטועמים את מיטב הערב.
טפרברג רזרב 2011 - יין חדש שטרם יצא לשוק אך בעזרתו של חברנו לפורום אורי זכינו להקדים את החנויות. סה"כ הפתעה מעניינת. הצבע כפי שהתברר כמעט אצל כולם יסתכם תמיד בצבע עז של סגול/שחור. בפה חומצה טובה, חמוציות, רכז רימונים קל, הזכיר מעט בטעימה עיוורת קיאנטי קליל, הגוף בהתאם בינוני ומטה, אפטר טייסט לא ארוך. מחיר 100 ש"ח, לטעמי מעט יקר עבור יין שיתאים ליום יום.
ובלי הרבה בלבולי שכל : לא יין גדול, עוד לא בשיא אבל שווה בהמשך בדיקה נוספת.
רמות נפתלי 2010 - אף מעט קמצני בריחות, גוף בינוני, חומצה ממש טובה היין פשוט soft , קטיפתי נעלם יחסית מהר בפה.
במילים פשוטות : יופי של יין.
פלטר 2006, T סלקשיין - פ צ צ ה של יין. אף מטרף וסופר מעניין של חליטת תבלינים: הל חאוויג', כורכום. ממש מיוחד. בפה גוף מלא ועשיר אך לא משתלט יתר על המידה. שוב חומצה טובה ברקע עם הרבה פרי שחור, אפטר טייסט ארוך ולא נגמר. היין לדעתי לא הגיע לשיא שלו ואולי במחצית הדרך.
במילים פשוטות : זול זה לא אבל אם מצאת עדיין אחד לקנות ולא לחשוב הרבה ולשים בצד לאירוע הקרב ובא לעוד שנה/שנתיים לפחות. ח ו ו י ה.
***חן חן לאלי שתרם לנו מהאוסף הפרטי.
יתיר 2008 - כמדומני הראשון בסדרה שהוציא היקב. שבוע קודם לכן בשיחה עם ערן גולדווסר היינן נאמר לי על ידו שהיין לטעמו כבר מוכן לשתייה שכן לזן יש נטייה להסגר בשנותיו הראשונות. אם פלטר לפניו היה "חיה רעה" יתיר,שאגב בפתיחה ראשונית נמצא כקורקי עם ריחות איומים של ביב שופכין וביצה סרוחה,נמצא למרות הכל כ- ילד המוכשר שבחבורה. לטעמי היין המוצלח שבפאנל למרות השפעת הקורקי. לפני כשנתיים טעמתי את היין בתערוכה והיין היה פשוט זוועה בעיני, כנראה שהזמן היטיב עימו ויותר. יין אלגנטי, נעים בפה ועגול. מעט פרי אדום ושחור, גוף בינוני ולא כבד מידי, סיומת טובה.
ובגובה העיניים : פשוט יין טוב מאוד ובתמחור שפוי לקחת שניים, גם למקרה קורקי וגם ליהנות מהתפתחותו של היין בהמשך דרכו.
ביום חמישי האחרון בליל ערב חורפי, מדברי, התכנס לו "פורום היין של אסף ושרון" לטעימה לימודית והפעם על זן הפטי ורדו. אז בואו ונתחיל לפני עם מילה או שתיים על זן זה.
פטי ורדו: בתרגום חופשי מצרפתית,"הירוק הקטן" וזאת אולי פאת העובדה של קושי בגידול זן ענבים זה שלא תמיד מתפתחים יפה עקב בעיתיות מזג האוויר. וכאן הכוונה לאזור הגידול המרכזי המוכר שלו בבורדו, שם הוא משמש בעיקר כממסך,ומתפתח באיחור לעומת אחיו הבורדולזים. גנטיקה של הזן מצביעה על כך שזן זה הקדים את הקברנה סוביניון אך מקורותיו הראשוניים אינם ברורים לחלוטין עדיין. הסברה שמקורו מאזור חם יותר מבורדו ויש הסבורים שהתפתחותו הראשונית מאזור טארן ליד טולוז אשר מהווה יובל של נהר הג'ירונד שמגיע ללנגדוק. ויש הטוענים שייתכן והזן הובא ע"י הרומאים במהלך מסעותיהם.
לעומת זאת בארצנו מוכת השמש זן הפטי ורדו עושה חייל ומהווה בשנים האחרונות, בתעשייה המקומית כיין העומד בפני עצמו. הזן מצטיין בריכוז טעמים ללא כבדות או סמיכות יתר. בממסך מהווה הזן "שלד עצמות" בדמות פירותיות רעננה וחמיצות טובה.
במהלך הטעימה אמדנו את איכויות היין השונות של מס' יצרנים בביצה המקומית ועל התרשמותנו מאופיו של זן זה במדינתנו.
התחלנו עם כיוון של 5 בקבוקים איכותיים אך עם פתיחתם מצאנו לצערנו 2 פגומים או אם לדייק 1 וחצי ובסופו של דבר הארסנל הסתכם פתאום בשמונה. אציין כאן את אלו שהתרשמתי מהם לטובה ושיקפו בעיני ובעיני רב הטועמים את מיטב הערב.
טפרברג רזרב 2011 - יין חדש שטרם יצא לשוק אך בעזרתו של חברנו לפורום אורי זכינו להקדים את החנויות. סה"כ הפתעה מעניינת. הצבע כפי שהתברר כמעט אצל כולם יסתכם תמיד בצבע עז של סגול/שחור. בפה חומצה טובה, חמוציות, רכז רימונים קל, הזכיר מעט בטעימה עיוורת קיאנטי קליל, הגוף בהתאם בינוני ומטה, אפטר טייסט לא ארוך. מחיר 100 ש"ח, לטעמי מעט יקר עבור יין שיתאים ליום יום.
ובלי הרבה בלבולי שכל : לא יין גדול, עוד לא בשיא אבל שווה בהמשך בדיקה נוספת.
רמות נפתלי 2010 - אף מעט קמצני בריחות, גוף בינוני, חומצה ממש טובה היין פשוט soft , קטיפתי נעלם יחסית מהר בפה.
במילים פשוטות : יופי של יין.
פלטר 2006, T סלקשיין - פ צ צ ה של יין. אף מטרף וסופר מעניין של חליטת תבלינים: הל חאוויג', כורכום. ממש מיוחד. בפה גוף מלא ועשיר אך לא משתלט יתר על המידה. שוב חומצה טובה ברקע עם הרבה פרי שחור, אפטר טייסט ארוך ולא נגמר. היין לדעתי לא הגיע לשיא שלו ואולי במחצית הדרך.
במילים פשוטות : זול זה לא אבל אם מצאת עדיין אחד לקנות ולא לחשוב הרבה ולשים בצד לאירוע הקרב ובא לעוד שנה/שנתיים לפחות. ח ו ו י ה.
***חן חן לאלי שתרם לנו מהאוסף הפרטי.
יתיר 2008 - כמדומני הראשון בסדרה שהוציא היקב. שבוע קודם לכן בשיחה עם ערן גולדווסר היינן נאמר לי על ידו שהיין לטעמו כבר מוכן לשתייה שכן לזן יש נטייה להסגר בשנותיו הראשונות. אם פלטר לפניו היה "חיה רעה" יתיר,שאגב בפתיחה ראשונית נמצא כקורקי עם ריחות איומים של ביב שופכין וביצה סרוחה,נמצא למרות הכל כ- ילד המוכשר שבחבורה. לטעמי היין המוצלח שבפאנל למרות השפעת הקורקי. לפני כשנתיים טעמתי את היין בתערוכה והיין היה פשוט זוועה בעיני, כנראה שהזמן היטיב עימו ויותר. יין אלגנטי, נעים בפה ועגול. מעט פרי אדום ושחור, גוף בינוני ולא כבד מידי, סיומת טובה.
ובגובה העיניים : פשוט יין טוב מאוד ובתמחור שפוי לקחת שניים, גם למקרה קורקי וגם ליהנות מהתפתחותו של היין בהמשך דרכו.