עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

במירוץ היום יומי המטורף בחיינו מסתבר שאדם חייב שתהיה לו נישת בריחה כלשהי אני מצאתי אותה ואתם? חובב יין ברמ"ח איבריי ומנהל פורום טעימות עיוורות. מעת לעת תר לי בעולם ומטייל באזורי יין שונים ובהתאם גם סגנונות אוכל שונים. לא צריך להיות עשירים על מנת להנות ממנעמי החיים אבל צריך מעט רצון חובק דמיון לעשות זאת. אנסה להעביר לכם בבלוג זה חלק מחוויותי ומהרוח והאווירה של מסעותי.
מקווה שאצליח.
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון

לבן על אדום

15/09/2013 21:23
שרון תלמי

האסוציאציה הראשונה שעולה לנו בראש ששומעים על אזורי יין כגון: בורדו, מנדוזה, ריוחה, פאיימונטה, עמק הרון, נאפה, טוסקנה ואפילו רמה"ג. מתקשרת אלינו בעיקר ליינות איכות אדומים, ששמם הולך לפניהם ואין צורך להכביר עליהם מילה אחת נוספת.

 שאתה שומע את המילה בורדו המחשבה האינסטינקטיבית  היא ק.סוביניון/מרלו, למרות שבבורדו ישנם יינות לבנים נהדרים וכך גם לגבי שאר אזורי היין הנ"ל.

 פורום היין של אסף ושרון התקבץ לו טרם יום הכיפורים, לטעימת תוכן מעט שונה ובה נחשפנו לצד הלבן הקצת פחות מוכר שישנו באזורי היין האדומים הנחשבים בעולם. ומסתבר שיש להם הרבה מה להציע עם יינות טובים לא פחות מעמיתהם האדומים. את רב היינות לקטתי ורכשתי בחו"ל והשלים את הקנייה אסף מס' ימים לפני הטעימה, שכן לצערנו את רבם קשה להשיג בארץ. הסיבה אי קיומם/יבואם וגם אלה שבנמצא לא תמיד ענו על הקריטריון שלנו באיכות ובתמחור.

להלן רשמי הטעימה.

Cordero Di Montezemolo Langhe Arneis 2011 פתחנו עם יין מאזור פאיימונטה. פאיימונטה,(=למרגלות ההר, באיטלקית), נחשב אזור היין האצילי והיוקרתי ביותר באיטליה ומתבסס בעיקרו על ענב הנביולו. באזור למעלה מ 80%  מסה"כ ייצור היין הינו אדום. ומעבר לנביולו הזנים הנפוצים האחרים כאן הינם: ברברה ודולצ'טו. בתחום הלבן נמצא כאן בעיקר מוסקטו אבל גם קורטז מאזור גאבי וארנייס.

 ארנייס בתרגום חופשי באיטלקית הינו "פרחח קטן" ושמו עקב הקושי המסוים לגדל זן ענבים זה, אשר מתאפיין בייצור של יין יבש ומלא.

 היין מורכב מ- 100% ארנייס והושאר על שמריו לתסיסה מלולאקטית אך לא עבר יישון בחבית אלא במיכלי נירוסטה והתיישנות נוספת של 8 חודשים בבקבוק. ליין ריח של אתרוג לימוני אבל מעט סגור מידי. בפה יין קרמי ומעט מלא, עם תחושה נעימה ומלטפת אך היין משום מה נופל די מהר.

לסיכום אחלה של יין לאמצע שבוע, מחיר 80 ש"ח בארצנו.

 

BAIGORRI BLANCO FERMENTADO EN BARRICA 2011  יין מאזור ריוחה הצפונית, יקב דיי מודרני וחדש הוקם ב- 99. ריוחה משמע טמפרניו וזה תופס על כל ספרד כמעט זהו הזן הלאומי ניתן לקרוא לו כך. אבל בריוחה כך מסתבר ישנם גם לבנים לא רעים וזאת בלשון המעטה. אמנם הלבן מהווה כאן פחות מ- 10% אבל הוא שווה התייחסות למי שנתקל בו. ליקב באי גורי הגעתי במהלך טיול עם הפורום באזור אפריל השנה,(ראה פוסט "דרך הה-R"), ושני היינות שמאוד התרשמנו מהם היו: יין רוזה על טהרת הגרנאש והלבן הנ"ל שמבוסס על טהרת ענבי הוויורה והמלבסיה. הוויורה הוא ענב שנותן את השלד ליין והמלבסיה משלים אותו בטעם.

 היין התיישן כ-8 חודשים בחביות צרפתיות והן מורגשות בטעם. הצבע צהוב ענברי. האף מאוד עוצמתי. אננס, קוקוס, פיטנגו, תה. בפה גוף מלא, מעט חמאתיות, תחושת עץ דומינאנטית כפי שנאמר קודם לכן, טעמי לוואי מתכתיים קלות,סיומת מרירה. התחושה שהיין היה צריך חידרור ארוך יותר. ביקב הוא התנהג מעט אחרת. סה"כ יין טוב. בתמחור ספרדי מקומי, שפוי של 15 יורו. 

 

 

 

אורטל וויונייה 2011  ליין הזה התייחסתי כאל מעין חצי ג'וקר. לטעמי רמה"ג נתפסת בראש ובראשונה כחלוצת יינות איכותיים אדומים. יש כאלו שיחלקו עלי אבל הכול עניין של תפיסה וויכוח. בכל מקרה ליקב הזה הגעתי בעקבות מס' המלצות ששמעתי מחברים. ליקב יש 3 יינות אדומים בעיקר על טהרת ממסכי בורדו אך הפתיע אותי עם היין הלבן. מדובר ב- 100% וויונייה שמותסס ומתיישן באלון צרפתי. שונה מאוד מכל וויונייה ישראלי אחר ששתיתי. הצבע צהוב חיוור על גבול השקיפות והאף נפתח לבסוף לאחר מס' דקות ונתן רבדים ארומאטיים עם נגיעות טרופיות קלות. בפה גוף מאוד עדין ונעים. לראשונה כמעט ולא הרגשתי את אותם טעמי לוואי מתכתיים האופיניים לזן זה. לגבי התמחור מעט יקר 110 ש"ח בתואנה שלא נעשה הרבה אבל בסרט הזה כבר היינו. בכל מקרה יין שונה ומהנה ושווה בדיקה נוספת.

 

 

 

chateau olivier grand cru classe 2011 בקיצור ולעניין יין מ ד ה י ם. לזיכרוני זה היין הלבן השני שאני שותה מהאזור. היינות אמנם לא זולים אבל שווים כל אגורה. היין מגיע מאזור Pessac -Léognan שהוא דרום הגראב בגדה השמאלית/מערבית ומורכב מ-75% ס.בלאן, 23% סמליון ו-2% מוסקדה האופיינים לבורדו הלבנה. קרקע הגידול חולית והיין עובר התיישנות בחבית צרפתית איך לא. היינות הטובים של בורדו לא נופלים בהתיישנותם לעיתים ממקבליהם האדומים.

 הפתיחה בישרה טובות ריחות אקזוטיים ומלטפים של פיטנגו ופיג'ויה, אף מאוד נעים ומבטיח. בפה לאחר מכן מעט נפילה טעמים מרירים ומחוספסים...אכזבה??? לאחר מס' דקות ובתוספת של דג בורי אפוי פשוט על גבול השלמות. היין השתחרר מעט ופשוט השתלב נהדר עם האוכל. טעמי לימון מודגשים עם אפטר טייסט ארוך.

המחיר כמו שאמרנו לא זול בסביבות 50 אירו אבל ח ו ו י ה למי שיודע להעריך יין טוב. (לא מהארץ).

  

 

Domaine Remizieres Cuvve de Christope 2006 יין מאזור הרון הצפוני. אמנם בחבל הצפוני ישנו דגש חזק יותר ליינות לבנים ולכאורה מנגד אזור קונדריו שהחזיר לעולם את הוויונייה וגם שאר האזורים נותנים דגש כזה או אחר ללבנים. אך עדיין המוקד כאן הוא לא אחר מאשר ענב הסירה. במקור התכנון היה להרמיטאג' לבן. בארץ מצאתי מעט מאוד וראוי יהיה שיתישנו מעט כאופייני לאזור שדורש זמן התיישנות רב לנגישות מסוימת אך בארצנו הקטנה לא נמצאו ובחו"ל מה שנמצא היה מחיר מטורף שדרש תמחור VIP לטעימתנו. בהמלצת המוכר נאלצתי להתפשר על השכן הגדול ממערב Cruzes-Hermitage מבחינת התכולה מדובר סה"כ בממסך דומה על טהרת רוסאן/מרסאן מבחינת האיכות כנראה שלא. אבל שוב לא טעמתי אני מתבסס כאן על מידע יבש.

 וליין עצמו, מבחינת ניחוח אף לא חושב שהרחתי דבר כזה מיוחד אף פעם. תשלובת מסקרנת ומבטיחה של פטריות, חלב עיזים וגבינה מעושנת חזקה. תוסיפו לזה צבע ברונזה וסמיכות מרוכזת של יין ועל פניו נראה היה כי מדובר ביין קינוח ולא יבש כמצוין על התווית בבקבוק. אך מה רבה האכזבה בפה כנראה זמנו של היין הגיע לשלבי סיום. הפרי כמעט ולא מורגש ביין אלא האלכוהול שמעפיל עליו וההרגשה בטעימה עיוורת כמו זאת, שמדובר בסוג של שרי יבש ולא נעים. פספוס,(לא מהארץ).

 

Poggio Alle Gazze dell' Ornellia 2011 על היצרן המכובד והנחשב הזה אין צורך להרחיב במילים. אורנלייה בעל חותם על היינות הטוסקנים הנחשבים של האזור ועל ה"סופר טוסקן" הנהדרים שמיוצרים באזור "בולגרי", כמו גם שיתוף הפעולה הפורה של היקב עם רוברט מונדבי האמריקאי הוותיק, אב דרך ביינות קליפורניה. ליין הגעתי ממש במקרה בחנות יוקרה של מלון 5 כוכבים דלאקס בברלין, במסגרת החיפוש אחר ההרמיטאג'. הימרתי עליו כהימור מסקרן ואכן הוא הצדיק זאת.

 היין  מורכב 93% ס.בלאן ו-7% וייונייה והתיישן כ-6 חודשים בחביות חדשות ומשומשות ומיכלי נירוסטה. צבע היין צהוב ענברי בוהק באף ארומות דומיננטיות של אשכולית ופומלה. בפה גוף מלא וטוב עם טעמים מאוד מדויקים, עושה רושם של כיוון עולם חדש אבל בסה"כ יין טוב מאוד. לגבי התמחור לא זול ולא יודע אם מוצדק באזור ה- 60 יורו.

 

 

Churchhills Port NV פורט לבן מאזור הדורו. האפלסיון הינו: Cima Corgo היין התיישן כעשר שנים וזני הענבים כוללים: מלבסיה, קודגה, gouveio, rabigato. האמת שלא יצא לי לטעום כמעט פורט לבן וזו הייתה הזדמנות. היין יבש והצבע על גבול הכתום/חום ונראה כקוניאק. האף מריח נימות של קפה שוקולד/מוקה וניל ואלכוהול מתקתק, הנותן תחושה "משכרת". בפה גוף שמנוני דיי מלא עם תחושת סוכר מדומה ואפטר טייסט ארוך. סה"כ חוויה מעניינת וכיף של יין לסיום הערב.

מילה לסיכום: ליין הלבן מילת כבוד לא פחות מאחיו הבכור האדום וגם באזורים הנחשבים שווה לנבור קצת יותר בקייץ ובכלל.

 

 

 

 

חברי הפורום ... מחכים כבר לטעימה הבאה



 

על מנת לכתוב תגובה יש להתחבר לאתר, או אם אינכם עדיין רשומים הרשמו בחינם.