עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

במירוץ היום יומי המטורף בחיינו מסתבר שאדם חייב שתהיה לו נישת בריחה כלשהי אני מצאתי אותה ואתם? חובב יין ברמ"ח איבריי ומנהל פורום טעימות עיוורות. מעת לעת תר לי בעולם ומטייל באזורי יין שונים ובהתאם גם סגנונות אוכל שונים. לא צריך להיות עשירים על מנת להנות ממנעמי החיים אבל צריך מעט רצון חובק דמיון לעשות זאת. אנסה להעביר לכם בבלוג זה חלק מחוויותי ומהרוח והאווירה של מסעותי.
מקווה שאצליח.
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון

רוזה זה לא רק ורוד

09/08/2013 18:36
שרון תלמי

  ביום חמישי  האחרון 08.08.13 התכנסו להם במתכונת מעט מצומצמת, חברי פורום היין של אסף ושרון. בתוכנית הפעם טעימה עיוורת של יינות רוזה מהארץ ומהעולם. זה תקופה ארוכה שיינות רוזה נתפסו אצלי כיין של קיץ פשוט, קליל וזול. מעין יין אדום שלא הלך לו כל כך או לחלופין ענבים שהכורם/יינן החליט שמהם לא תבוא הישועה מהבציר הנוכחי והחליט להמירם לחלופת רוזה. מה רבה הפתעתי שגילית ששוק הרוזה בארץ לא רק עשיר דיו אלא המינוח וההנחה שיינות זולים=רוזה רחוקה שנת אור מהקיים בשטח.

 בחיפוש סורק שוק נבחרו יינות מהארץ ומהעולם בטווח מחירים הנע בין 50 ש"ח ועד 450 ש"ח,(אגב יש יינות יקרים יותר אך מגבלת התקציב קבעה גבולות), וכך יצאה לה לדרך טעימה ורודה.

 אז קצת על רוזה לפני זה. רוזה בצרפתית מהמילה Rose-ורד ובפורטוגזית Rosato. יין המשלב טפח או שניים מענבי יין אדומים אך לא יתר על המידה ולכן תכונותיו נעצרות לפני היותו יין אדום. הרוזה מיוצר במס' שיטות אני אתמקד בשניים מהן.

השריה/טבילה-נוזל התירוש של אותם ענבים אדומים מושרה למס' שעות על הקליפות של הענבים וסופג מהן את הצבע.

דימום- כאשר לוחצים את קליפות הענבים ביחד עם התירוש ומשפריצים/מדמים צבע אל תוך התירוש. שיטה זו מיועדת בעיקר לסגנון יין עשיר יותר בטאנין ובעל גוף מלא יותר.

  אפרופו רוזה ההבדל בינו לבין יין סמוק ,(תת קטגוריה של רוזה), הינו בכמות ההשריה הקצרה יותר של התירוש. בכל מקרה מדובר בהשרייה שנעה בטווח זמן של 8-20 שעות בערך. המושג יין סמוק= Blush נולדה לעולם בשנת 1978 ע"י היינן האמריקאי Jerry D. Mead שהיה מבין השותלים הראשונים של ענבי הקברנה בקליפורניה וייצר יין מאוד חיוור מזן זה, צבעו היה כל כך חיוור עד שהוא החליט לקרוא ליין  "Cabernet Blush". מאז השם נשאר יין סמוק.

 התחלת היסטורית, הרוזה המודרנית היא איפשהו, לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, כאשר שני יצרני יין משפחתיים וגדולים בפורטוגל הוציאו לשוק שני יינות קלילים, מתקתקים ומעט מוגזים: מתיאוס ולנסרס. היינות זכו להצלחה פנומנאלית באירופה ובארה"ב ושלטו ללא עוררין בשוק היין הפורטוגזי לכל אורך המאה ה-20. בתחילת המאה ה- 21 ירדה קרנם של יינות אלו אך הסגנון נשאר וחזר בעלייה למעלה עם התחזקותם ומעמדם של יינות לבנים בעולם.

 

 
   ממתחילי המהפכה                                                                


 

 תהליך הייצור של הרוזה מאוד חשוב ומקנה לו למעשה את ריחות הורדים המיוחדים לו. היציבות של ניחוחות אלה היא מאוד תלויה בכמות אנתוציאנין וphenolics האחרים המגנים על תרכובות אלו מחמצון. אחת הסיבות שיינות רוזה מומלצים לשתייה מיידית ולא לשימור הינה בשביל רמות פנולים נמוכה, הנובע ממגע קצר עם עור הענב והמיצוי הנמוך שלו בהתאם.

 בעולם אזורי יין רבים מייצרים יינות רוזה, אחד מהנפוצים, מוכרים ונחשבים שבהם הינו אזור Tavel בדרום עמק הרון. למעלה ממחצית היינות מדורגים כ- AOC ובהתאם לחוקי הרון נשלטים בעיקר ע"י ענבי גרנאש 60%, סינסאו 15%, ושאר האופיינים: קאריניאן, סירה מורבד ועוד.

 

ומה אנחנו שתינו...

מס' דברים שונים ממדינות שונות ובכל זאת אתמקד במענינים יותר:

נתחיל בישראלים דווקא:

דומיין דה קסטל רוזה 2012: אף קלאסי של טחב ומאובק תחושה קלה של עולם ישן, לאחר מכן התחלפות לטעמי פרי אדומים חמצמצים/מתוקים. בפה טאניות קלה, מפתיעה יחסית לרוזה אך נעימה עם אפטר טייסט בינוני. הענבים מפתיעים מעט לרוזה בתוספת של מלבק המצטרפים לקברנה פרנק ומרלו. יופי של יין מבית היוצר הזה. מחיר שוק 99 ש"ח. לא זול אבל יין טוב.

 

 

רוזה, כרם שבו 2011: את היצירות של גבי סדן מאוד אהבתי בבית היוצר של הרי גליל, לטעמי מהיראונים הטובים שנעשו על ידו וידיו בלבד, השאר קצת פחות.  גבי עובד הרבה עם זני עמק הרון. גם כאן במנה קטנה אמנם של גרנאש אשר מתווסף בעיקר לברברה. יין עם גוף די מלא ועשיר אפילו טאני ביחס לרוזה. האף הוא רוזה קלאסי עם ריחות של תותי בר ואוכמניות. הערה קטנה: בתחתית הבקבוק נראו חתיכות שיירים של פתיתים בלתי מזוהים, אולי שרידים של חומצה טרטרית או אולי תיקון חומצה. מה שכן ויזואלית ואסטית זה לא נראה טוב. מעבר לכך אחלה יין של גבי גם במחיר ראוי יותר 76 ש"ח.

 

עוברים לתותחים הכבדים מצרפת. חבל שמפיין עושה לא רק שמפניות קלאסיות. מסתבר שגם שמפניות רוזה והן נהדרות פשוטו כמשמעו.

התחלנו עם יצרן מאוד נחשב באזור, Billecar Salmon Brut Rose NV:

 איזה אף  א ל ו ה י ם מדהים, בריוש, שמרים,קרואסון חמאה, מעט טחב ואבק הכול בחבילה אחת מרוכזת וטובה. בפה לעומת זאת מעט נפילה יחסית לאף המדהים. הגזה קלה, לימון ליים, אתרוג, עם סיומת בינונית. חוויה אין ספק מעט יקר לכיס ממוצע אבל בשביל זה יש קבוצה. 450 ש"ח.

 

Larmandier Bernier Brut Rose de Saignee: יצרן בוטיק, מבית היבוא המצוין של אלדד לוי. שמפניה מרוכזת יותר. אף חזק של קסיס ורימונים ופרי אדום. בפה תחושה ירקרקה של בוסר, עם סיומת מאוד ארוכה. שמפניה עשוייה היטב ומבוססת כזנית פינו נואר. 370 ש"ח.

 

כנראה שלקיץ יש הרבה הפתעות גם נעימות זאת הייתה אחת מהן.

לחיים...

 

 

 

עדן מאירשרון תלמי
עדן מאיר
09/08/2013 19:46
אשמח אם תקנסי לבלוג שלי !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
על מנת לכתוב תגובה יש להתחבר לאתר, או אם אינכם עדיין רשומים הרשמו בחינם.