מעז יצא דבש

תוכנית המקור הייתה אמורה להיות טעימת אתנה מאזור הר הגעש בסיציליה. אך תוכניות לחוד ומציאות לחוד. תחרות אשכול הזהב ועוד כמה אירועי רקע שצצו טרפו את הקלפים ויצרו לאסף ובהמשך גם לי מעין כאב ראש קטן שכן בשלושה ימים ניסינו להרים טעימה אקראית שלא בתכנון וגם לשמור על רמת הפורום.

שני חמסינים טרום עונתיים בעונה, נסחו בנו רעיון חדש והחלטנו לפתוח את הקייץ בטעימה לבנה מקדימה.

הרעיון התכוונן ליינות ארומאטיים לבנים. אם תשאלו אותי מה ההגדרה של ארומאטיים?, שכן אני לא יודע אפילו באם זה מוגדר באופן פורמאלי כמו מושג יין אחר. עבורי יין ארומאטי הוא יין שמתיישב בצורה נעימה ולא כבדה מידי על החיך, יין שמציג אף פרחוני ומשכר עם ריחות טרופים רחבים ומסוגל להשתלב עם מגוון רחב של מאכלים וכמובן יתאים בצורה פנטסטית לאקלים הים תיכוני שלנו. אז עזבו אתכם משרדונה לרגע ובואו נצא לדרך...

מסע מרתוני של אסף בשיטוט בין מס' חנויות, יבואנים פרטיים ויצרנים בין אזורי יין קלאסיים ועוד ג'וקר מקומי יצרו בעינינו ובעיקר בפינו ובאפנו מסע טעמים וריחות מופלא.

Torre Di Giano, Vigna Il Pino 2010- יצרן נחשב מחבל אומבריה שבאטליה עם תווית השנייה בגובהה של היקב. היין מושתת על טהרת ענבי טרהבינו,(ugni blanc),וגרטאקו זנים מקומיים. צבע צהבהב שקוף במקצת. האף לימוני עדין. בפה היין מעט שמנוני ומלטף אפילו פרחוני. סיומת בינונית באורכה. יין מאוד מעניין ונחמד ואולי הטעות שלנו במירכאות שהיין נפתח ונשתה תוך כדי שיחת הפורום על עניינים טכניים שקצת פחות קשורים והריכוז פה קצת הלך לאיבוד. *** היין הובא מחו"ל ולא נקנה בארץ.

Chateau Du Hureau 2012 - שאנין בלאן קלאסי מעמק הלואר, מהאפלסיון Saumur. נתחיל קודם כל בווואההווו חתיכת יין משגע. אף לימוני, מעט טחב ומתקתקות נעימה ברקע. בפה חומצה טובה, בלשון המעטה. יין מאוזן בועט חי, תחושת רימון ואתרוג. יין פשוט כיף ויהיה אף מעניין לחזור אליו בהמשך שהחומצה קצת תשקע ולראות טעמים משניים נוספים.

Domaine Zind Humbrech 2012 - יצרן נחשב ומוביל מאלזס, גוורצטינמר. אף מטורף ומדהים, טרופיות לשמה, קיווי ליצ'י אננס. בפה... נפילה לעומת האף. מתחיל אמנם עוצמתי במקצת ועוטף את כל הפה אך מייד אחרי זה נופל אך מותיר סיומת יחסית ארוכה עם תחושה אלכוהולית.

להט לבן 2013 - כאן אמור היה להיות הג'וקר של הטעימה. התכנון המקורי היה אמור להיות מאחד מיינותיו המדויקים והטובים של דורון רב הון, מיקב ספרה. אך ברגע האחרון אסף קלט את היין הזה בחנות מקומית והראש הסתקרן לנסות את מעשה ידיו של איתי להט איש מוכשר בפני עצמו. לסיכום כללי ניתן להגיד שהיין לא קלע למטרה הוא היווה קונספט טעמים שונה ביחס לכל השאר ולאו דווקא בגלל היותו ישראלי אלא המבנה שלו ומורכבותו. יש לציין להגנתו שמדובר ביין יחסית חדש בשוק וכפי שהוגדר ע"י החברה, הוא אף בסוג של הלם בקבוק ולכן נעשה לו עוול בפתיחה מוקדמת מול האחרים.

 ובכל זאת לגביו. מורכב מוויונייה ורוסאן. אף חמאתי שנהפך לאחר חצי שעה ויותר בכוס לריחות מאסיביים ועשירים של קוקוס, מאוד מסקרנים וחנפנים. בפה במעין המשך ישיר כמעט לאף, גוף יחסית מלא ועשיר עטוף ב-over חמאתיות עם תחושה של יותר מידי עץ,(11 חודש). זה יין שיהיה מעניין לחזור אליו בהמשך לראות כיצד הוא מתפתח ולצד מנות אוכל מסוימות כגון: ריזוטו, יכול להיות יין משלים ונהדר.

Muller Catoir - יבוא של הג'יאקונודות ואחד הטובים שלהם מאזור הריין. מוסקט במיטבו מאזור פפלאץ. אף מתקתק, לימונדה/מנדרינה, חמוץ ומתוק כאחד. בפה מאוד מינראלי, חמיצות טובה, אפטר טייסט ארוך. לסיכום יין של כיף אין מתאים מזה לקיץ.

לסיום הוטעמו בצורה עיוורת אחד לצד השני שני יינות ריזלינג גדולים. אחד צעיר יותר והשני בוגר יותר. חוויה של טעמים.

Hugel Jubilee Riesling 2005 - אחד מהיצרנים בה' הידיעה באלזס. נתחיל באף חזק ופטרולי שהציג מצד אחד ארומאטיות טרופית ומצד שני בצורה מוזרה ריח של נפט ודלק. בפה יין מלא ועשיר עם חמיצות טובה ומרירות לצד הגזה קלה עם אפטר טייסט ארוך. וכמובן תחושת בגרות.

נ ה ד ר

Haart Goldtropfchen GG 2012 - המקבילה של הקודם מהצד השני של הנהר מאזור המוזל. השוואה מעניינת אזור מקביל לאזור ויין בוגר מול צעיר. ריזלינג גם הוא כמובן. אף הדרים מאוד דומינאנטי. בפה יין צעיר אמנם ועוצמתי עם מעט מרירות קלה וקצת ירקרקות טובה.

קשה היה לבחור מי משניהם היה יותר טוב פשוט הנאה צרופה משניהם ובכלל מיינות הטעימה שבסופו של דבר גם ללא תכנון מוקדם והתראה מעז יצא דבש.