***במסגרת ליקוט כתבות ישנות שלי שהלכו לאיבוד במס' מקומות כאלה ואחרים להלן טעימת ריזלינג מ- 2010
ריזלינג על הקיץ
הריזלינג נחשב לזן אציל שמוצאו מאזור הריין בגרמניה.הוא נחשב לאחד משלושת הזנים הלבנים הנפוצים בעולם ביחד עם הקולגות הידועות האחרות: סוביניון בלאן ושרדונה. הריזלינג מתאפיין באלכוהול נמוך, ארומה עדינה של פרחים, טוהר של פירותיות וחומציות ויכולתו להעביר בשלמות את הטרואר עליו הוא גדל. לריזלינג הבשלה ארוכה ואיטית המסייעת למיצוי של טעמים. הוא מוכר בעיקר בזכות, יינות מתוקים בסגנון: יינות הקרח ובציר מאוחר.
בעשייתו, מגע ארוך עם הקליפה ייצור יינות מלאים ועשירים ומגע קצר עם הקליפה יינות אלגנטיים. הריזלינג יזדקק לשנה בבקבוק על מנת להיפטר מצעירותו העצבנית ולהתחיל להראות טפח או שניים מיכולתו.
יינות ריזלינג איכותיים יכולים להתיישן כ-20-25 שנים ויינות קינוח טובים יכולים להגיע אפילו למאה שנים,(לא שנחיה עד אז, אבל הם עדיין יכולים).
בעבר נעשה ניסיון להשוות את קצב התבגרותו של ריזלינג מובחר ליין איכותי מהמדוק ולאחר שנים נמצא שקצב ההתבגרות שלהם זהה.ריזלינג מתבגר יתאפיין בחומציות פירותיות טהורה. במהלך יישונו כמו עמיתו המתחרה מבורגון יכנס לתרדמת של 5 שנים ויתפתח לאט יותר בזכות רמת החומציות הגבוהה שליוו מרכיבי הטעם.
אזורי גידול דומיננטיים
גרמניה: ביתו של הריזלינג. הרקע ההיסטורי מדבר על ייצור יין מתקופת הרומאים. אז הכנסייה שלטה, גידלה והייתה בעלת הגפנים. מלחמות ותככים הביאו להקפאה בתחום גידול הגפן. עם תחיל המאה ה-19 מחירי הריזלינג הגרמני האמירו שחקים ועמדו בקו אחד עם הגדולים של יינות בורדו. שוב מלחמות עולם, קריסה כלכלית, חמדנות רווח של יצרניי יין גדולים והעדפה של כמות על פני האיכות הביאו לשחיקה במעמד היין הגרמני בעולם. בעשורים האחרונים ישנה שוב התאוששות רצינית בתחום למרות שגרמניה עדיין אינה נמנית עם אריות היין הגדולים. רק לשם השוואה סה"כייצור היין במדינה שווה לתשיעית הייצור הכולל בצרפת.
הזנים שמיוצרים כאן הם בעיקר לבנים: ריזלינג,גוורצטמינר, סילבנר, פינו בלאנק. באדומים ניתן למצוא בעיקר את הפינו נואר. למרות שכיום ישנם גם גידולים של זני בורדו.
השימוש בחביות עץ הוא ממש זניח ובעיקרו ליין אדום. כך שטעמו של היין הלבן משקף את האדמה והאקלים ממנו הגיע הענב.
חוקי הייןבגרמניה: היינות בגדול מחולקים לפי רמת הבשלות של הענב בזמן הבציר. הרמה הראשונה והגבוה נקראת: Q M P. שפטלזיציה אסורה כאן ברמה זו.
Kabinett:י ינות חצי יבשים אלמלא מופיעה המילה- Trocken.
Spatlese: יינות מבציר מאוחר, חצי יבש עד מתוק.
Auslese: בציר מאוחר, חצי מתוק עד מתוק. חלק מהענבים נגועים בבוטריטיס.
Beerenausles: יינות מתוקים שרב הענבים נגועים בבוטריטיס.
Eiswein: יינות קרח מענבים שקפאו על הגפן.
Trockenbeerhauses: יין מתוק ומרוכז שעשוי רק מענבים הנגועים בבוטריטיס.
Q B A: הדרגה השנייה באיכות של יינות גרמנים.
Landweine: דרגה שלישית ביינות גרמניים ומקבילה ל-Vin De Payasהצרפתי.
Deutsche Tafelweine: יינות שולחניים שהקריטריון היחיד לגביהם שיהיו מיוצרים בגרמניה.
מפתאזורי היין של גרמניה
אזורי היין המרכזיים ממוקמים באזור הדרום מערבי, בעיקר לאורך הנהרות הגדולים שביניהם ניתן למנות את ה- Rhin ו-Rheingau.
Mosel-Saar-Ruwer: הגפנים כאן שתולות על מדרונות תלולים עם זווית המאפשרת לחשיפה מקסימאלית לשמש. האזורים מפיקים ריזלינג עם אלכוהול נמוך ומאוזן וחמיצות ומתיקות בהתאם.
יינות המוסל יכולים להתבגר עד 40 שנה בצורה נהדרת. היינות הם עשירים, פירותיים ובשרניים לעומת ה-Saar וה-Ruwer שהם קשים וחומציים יותר.
***אגב חומציים יותר, להתחממות העולמית,(=GlobalWarming), ישנה גם השפעה כאן והיא תורמת ליותר ויותר ליינות שנוטים לכיוון יבש.
Naha: שוכן במקביל לנהר Rheingau בצד הדרומי של הריין.שילוב של הרבה תנאים מורידים מהזהות האישית שלו. כמות גדולה של יצרנים שרק מעטים מהם איכותיים. הכרמים הטובות שוכנות באזור הכפר Niederhausen. הריזלינג כאן הוא אמצעהדרך בין המוזל ל- Rheingau.
: Rheingauהריזלינג כאן גדל על מדרונות האזור כבר שנים. האזור הזה ידוע כאזור אריסטוקראטי, עם אחוזות ששרדו שנים על גבי שנים. למרות שהיינות נחשבים עילאי הם סובלים מחוסר עקביות וזאת משום שהחומציות הגבוהה בענב באזור זה קשה לשליטה וריסון. בעיה נוספת שרב היצרנים נשלטים ע"י אחוזות של אריסטוקרטים, עשירים אשר מעסיקים מנהלים ועובדים אשר באופן טבעי לוקחים פחות סיכונים בייצור היין על מנת לספק את"הסחורה" למעסיק ולא לסכן את מעמדם.
Rheinhessen:האזור הידוע ביותר לשמצה עקב ריכוז גדול של כרמים תעשייתיות אשר הוציאו שם רע לגרמניה והעדיפו כמות על פני איכות, יינות מדוללים על פני יינות עשירים ומרוכזים. אך לא כל האזור הוא כזה. סמוך לגדת נהר הריין, בין הכפרים Nackenheiq ו- Niersstein ישנם קרקעות מעולות הגולשות מטה במדרון עם מגוון עשיר של מינראלים התורמים לייצור של ריזלינג מצוין בעיקר יבש. ענב נוסף משגשג פה הוא סילבנר. 30% מהקרקע נוטה לטובת גידול ענביםאדומים.
Pfalz: ההמשך הדרומי הישיר של ה-Rheinhessen אזור חם יותר ומוגן ע"י הרי Haardst ממערב. האזור נחשב כאחד מיצרני הריזלינג היבש הטובים בגרמניה, בעלי גוף ומסה. הריזלינג שולט באזורשבין Bad Durkheim ל-Neustad. עד לפני כ- 15 שנים רמת האיכות באזור הייתה ירודה אבל תודות לסטנדרטים חדשים וגבוהים האזור התרומם למעלה.כמו כן מייצרים כאן בין השאר: שרדונה ופינו נואר.
אלזאס, צרפת: גם כאן ההיסטוריה של אלזאס מתחילה בתקופת הרומאים. מכמות אדירה של יין, בשנים מסוימות שהייתה הולכת בין השאר לערבוב של טייח לבתים עד לשנים של חוסר יין עקב מחלות של גפנים ואזור שעבר אינספור מלחמות.
גפני אלאזס עומדים רק כ-
גם כאן השימוש בעץ הוא דיי נדיר ותחושת מיקרו האקלים מורגשת בכל יין ויין מהענבים מהם עשויים.
מפתאזורי היין באלזאס
הזנים המרכזיים כאן הם: ריזלינג, גוורצטמינר,מוסקט בלאנק ופינו גריס. פינו נואר הוא הזן האדום היחיד הגדל כאן ומהווה בסה"כ 9% מהיינות המיוצרים כאן.
נתונים גיאוגרפים: קווי רוחב 47.5 – 49 מעלות צפון, גובה 420-
חוקי אלזאס והדירוגים של היינות:
Alsace Vin d'Alsace: מותר לשימוש ביין מכל הגפנים.
Alsace Grand Cru: רמה גבוהה יותר. השימוש מותר רק במוסקט, ריזלינג, גוורצטמינר ופינו גריס.
VandangeTardive & Selection de Grains Nobles: יין מענבים ברמת איכות גבוהה, בעלי חומציות ומתיקות מאוזנים. נעשית רק בשנים מסוימות מאותם ענביםהנ"ל.
Cremahtd'Alsace: יין מבעבע בשיטה המסורתית על בסיס מרכזי של פינו בלאנק.
שני אזוריהגידול המרכזיים הם: Bas Rhin שפרוס בין כפרים בעלי מסורת. להרי ה- Vosgesהשפעה חשובה כאן. היינות באזור הנ"ל חסרים ריכוזיות ובשלות.
Haut Rhin האזור הדרומי יותר. מאוד יבש וככל שעולים בכרמים למרגלות ההר היינות מאוד עוצמתיים.
ולטעימה עצמה.
לאחר סריקת השוק המקומי על כל מוצרי הריזלינג השונים, פנינו למתמחות בתחום הרי הן: ג'איקונדה שמתמחים ביינות לבנים מאזור גרמניה, צרפת ואוסטריה לצורך עניינינו. מכיוון שלא רצינו שאופי הטעימה יתבסס אך ורק על עולם ישן והרי ריזלינג עושים כמעט בכל העולם אפילו בישראל החמה, (יקב ויתקין מצליח למנף את הענב הזה למעלה). החלטנו לשלב עולם חדש וישן אחד לצד השני ואסף אף הפליא במשחקים של אחד מול השני עקב נתונים תכנים שדלינו על כל יין ויין.
אורח מעניין נוסף שהתארח אצלנו הפעם בטעימה הוא אסף מרגלית, ייננה של יקב מרגלית הידוע. עם אסף הקשר שלי החל לפני כשנתיים בעת שערכתי סרטון וידאו קצר על היקב במסגרת לימודי החינוך שלי. מזה כשנה אני מנסה לגייס את אסף להצטרף לטעימות שלנו והוא השיב לי: "...לכשתבוא טעימת ריזלינג אני בפנים בטוח...", בתחילת הערב תירץ זאת אסף בתואנה שריזלינג הינו אחד מהזנים האהובים עליו ביותר והיה מוכן לקחת אותו לאי בודד עימו. אסף איש שיחה מעניין ונעים הליכות היווה הפתעה לחלק מחברי הפורום שהופתעו למצוא אורח שונה ומיוחד הפעם ותרם לנו עושר שיחה מילולי על הטעימה והערכה מקצועית נוספת על היינות ששתינו. ולהלן היינות:
צרעה, גוורצטמינר, חצי יבש2007: התחלנו ביין טוויסט, ההטעיה של הטעימה, בטעימת ק.פרנק זה עבד לנו טוב וגם כאן הטעינו את הטועמים. צבע צהבהב ממש שקוף, אף טרופי מתקתק, אגס, קרמל, פרחים מבושמים. בפה גוף עד בינוני, סמיך עם מתקתקות מאוד מורגשת, חמיצות נמוכה. רב הטועמים העריכו אותו כגרמני עד שאחד החברים, ניפץ לכולם את האשליה וטען שקנה את היין בפיצוציה והוא ישראלי בכלל. רציני לא רציני? לא נדע אבל בסה"כ הפתעה נעימה עבורי מצרעה.
Koehler-Ruprecht, Pfalz 2005 : צבע לימוני, אף סגור במקצת בהתחלה הופך לאחר מכן ללימון, חמוצים, בצק אפוי של עוגה מאוד מסקרן. בפה גוף בינוני, מעט מאכזב לעומת האף. הרבה תפוח ירוק,
מעט שמנוניות, לא מורכב, יין חביב שישתלב טוב עם סלטים. היה מתאים לשתייה בערב לארוחה שגרתית אבל המחיר קצת פחות שגרתי.
Peter Lehmann Eden Valley 2004: צבע צהוב לימון מעט עכור. באף תפוח, מעט סבון, דבש, מיי ורדים, מתחיל בהתחלה כמו סוביניון בלאן ואחרי זה מטעה לכיוון שרדונה. בפה חומצה טובה, מעט קריספי, תוסס קלות, עם אפטר טייסט ארוך ומתמשך. סה"כ יין לא רע ועוד 2004 עולם חדש, אוסטרליה.
Keller, Rheinhessen 2007: צבע צהוב מאוד בהיר. באף כמו דשא רטוב, דבש אספרגוס, מעט פטרוליות, לי אישית הזכיר במקצת את השרדונה של פלטר. בפה נוזל נקטר, גוף מלא, אפטר טייסט ארוך, חומציות טובה ומאוזנת, מעט מרירות, קיווי, אננס עם עוקצניות קלה בסיום. לסיכום יין ענק ומצטיין הטעימה. כנראה ש"היקים" מגרמניה יודעים לעשות גם יין.
מצטייןהטעימה
Ste. Michelle, Eroica Riesling 2007 Chateau & Dr. Loosen: צבע צהבהב מעט חיוור. אף מעט מתקתק, מלון, קרמל,ליצ'י ואננס. בפה גוף מלא עם יותר ממעט מתקתקות שביחס אליו החומציות הגבוהה של היין קצת מתמסמסת, דבש, משמש. כפי שציינתי בהתחלה רצינו להביא פסיפס של עולם ישן לצד חדש וכאן שיתוף פעולה בין יצרן גרמני קלאסי: דר' לוסן ויקבשאטו סנט מישל, מוושינגטון שייצרו כאן יין מאוד מעניין ומיוחד.
Zind-Humbrecht 2007: אף מסריח קלות של רפש ו- So2, באמצע מעט שמרים, אגס ואשכוליות. בפה גוף מלא אך טעון בחומצה חזקה מידי לטעמי שמקלקלת. מה שהיה אמור להיות אחד מיינות הדגל של הטעימה מיצרן אלזאסי, מאוד נחשב בחלק הצפוני של ה- Bas Rhin התברר כיין מאכזב מעט.אחד מחברי הפורום טען שלערכתו הבקבוק פגום, שכן לדבריו טעם את היין מס' פעמים ולא היה כך. בכל מקרה יהיה מסקרן לנסות שוב את היין בשנית.
Muller Catair 2007: גראנד פינאלה פשוט פנטסטי לסיום הערב המהנה הזה. אישית אני לא חסיד גדול של יינות קינוח אבל כאןאחרוג מהרגלי. ריח טרופי מתקתק ומשכר חזק ודומיננטי. בפה כמובן גוף מלא ועשיר,נוזל סמיך טעמים נלווים של ליצ'י, משמש, אננס ומעט קפה.
נקטר האלים
יין מאוד מאוזן וטוב, מה שנקרא פינוק של פעם ב... השתלב נהדר עם עוגת פירות מצוינת של רולדין שאסף הביא עימו.
ל ח י ים שרק נרבה בערבים שכאלה.