נתוני צריכת היין בארצנו,(ואני מדגיש יין לא אלכוהול אחר), אינם מעודדים במיוחד. הסטטיסטיקה מדברת על נתונים באזור של 6 ליטר לאדם בשנה ויש כאלה שאף פחות. אתם קולטים מה זה 6 ליטר? זה 8 בקבוקי יין בשנה זה הכול!!! להבדיל מנתונים באירופה, שגם הם יורדים בשנים האחרונות ובעיקר במדינות מסוימות, עקב ריבוי מוסלמים בהן שאינם צורכים יין ע"פ איסור דתי, שם הכמויות נעות על 30 ליטר ו... צפונה יחי ההבדל הקטן. עם זאת למרות הנתונים המאכזבים ובהתאם גם כמות חובבי היין בארצנו שגם רצויה בשיפור, תעשיית היין בישראל סה"כ בהתפתחות תמידית ובתנופה קדימה. מעבר לייצור המקומי תעשיית היבוא עשירה ומשגשגת ואם אשווה אותה למדינות חו"ל אפילו אגיד שהמצב מעולה. צרפתי ממוצע ישתה לרב יינות מצרפת, איטלקי יינות מאטליה וכן הלאה והלאה. פה יש כל ומכל וחברות יבוא קטנות לצד גדולות שמנסות בהבאתן של דברים חדשים טובים ומבטיחים אך עם זאת, עדיין אזורי יין רבים וטובים עלומים מחובב היין הממוצע ומעבר, מצב דיי הגיוני, שכן שוב נחזור לנקודת ההתחלה קהל צרכני מקצועי לא גדול מידי וצריכה ארצית ממוצעת נמוכה.
ומה זאת ולענייננו אנו שכן עד עכשיו לא חדשתי דבר אלא רק זריתי מלח על פצעים נושנים ?.
בערב חמישי האחרון התכנס לו "פורום היין של אסף ושרון" לטעימה נוספת והפעם לאזור שכמעט ואינו נודע ומוכר בארצנו: פריולי - ונציה - גיוליה.
במהלך טיול משפחתי לפיימונטה ,(טיול ששווה פוסט בפני עצמו),עטתי על ההזדמנות לנסות לאתר חבל מעט שונה לא מוכר ובעל איכויות גבוהות כפרמטר לטעימת יין לימודית. לאחר נבירה ארוכה ברשת ו"בכתובים" החלטתי לנסות ללקט מס' בקבוקים טובים מהאזור וכך אחרי שני גיחות אטליה ושוטטות בין מס' חנויות, הגיע הערב שבו שמים את הביצים בסל ורואים מה יצא והאם...?
לחובב היין הממוצע אטליה נתפסת בראש ובראשונה כיצרנית יינות אדומים מרמה ראשונה, הלבנים איכשהו מקבלים במה משנית ונדחקים מעט הרבה הצידה. פריולי חבל יין הממוקם בצפון מזרח אטליה נחשב כאזור היין הלבן האיכותי ביותר בכל ארץ המגף ומחירי היינות הינם יחסית גבוהים.
האזור הינו בעל השפעה סלבית ואוסטרו הונגרית בהתאם לגבולותיו. בצפון הגבול האוסטרי והאלפים, במזרח סלובניה ובדרום חבל וונטו והים האדריאטי.
פריולי - האזור המודגש בחום
נתונים טכנים נוספים: כמות המשקעים הממוצעת הינה 1530 מ"מ,(הלוואי בישראל חצי מזה). סוגי הקרקע נעים בין חוואר, חימר ואבן חול. הכרמים באפלסיונים המובילים ממוקמים בחלקו הדרומי של האזור, שם הן יושבות במורדות ההרים ונהנות מחשיפה טובה לשמש ובד בבד מבריזה קרה המגיעה מהים האדריאטי.
הבציר לרב בספטמר, כאשר רב הייצור 60% הינו יין לבן המאפיין מאוד את האזור הנ"ל, 30% הינו אדום והשאר הינם בלנדים ומבעבעים שפחות אופייניים. הכרמים הינם בעלי תשואה נמוכה כ - 3.5 טון להקטאר,(10 דונם),חתירה עקשנית עבור איכות היין וסיבה נוספת לעלותם הגבוהה יחסית של היינות. אם היינו סקפטים לגבי נתון זה לפני תחילת הטעימה מהר מאוד התבדינו על טעותנו והבנו שיש יותר משמץ קטן בהם.
חלוקה אפלסיונית, 3אזורי DOC 11 DOCG ו – 3 IGT
ולטעימה: נטעמו 5 בקבוקי יין, כולם לבנים, מזנים שונים המאפיינים את האזור וחלקם אף ייחודים לו, המסקנה שמדובר ביינות מאופקים אך עם זאת בעלי עוצמה וכוח שדורשים ראשית חדרור ארוך, דבר שהיה לרעתנו בטעימה וזאת כנראה מחוסר ידיעה,(אמרנו כבר טעימה לימודית ולומדים גם מטעויות לצערנו), היינות בעלי יכולת יישון ארוכה ומפתיעה אחרי שניסינו אחד מבציר 2008 והיינות מתאימים למאכלים בעלי נפח וטעמים עשירים כגון: דג בגריל או עוף בתנור. בפה לרב חומצה טובה ועשירה עם לימוניות נפלאה ואתרוגיות, מעט מרירות ותחושת ירקרקות ברקע. נתונים שיזכירו במקצת יינות מהלואר ובטעימה עיוורת השוואתית יש אולי שיפלו "בפח" אך עדיין אלף אלפי הבדלות בעוצמות המרוסנות אך מאופקות כפי שציינתי קודם לכן.
הזנים בחלקם בינלאומיים:ס.בלאן, שרדונה וכיו"ב אך עם זאת מס' ייחודיים כגון: ריבולה, זן עוצמתי הדורש זמן רב להתרככות ומוכנות לשתייה. פלוריאנו, שנקרא בעבר טוקאי פלוריאנו אך ב - 2006 ע"פ החלטת האיחוד האירופי נאסר שימוש בשמות של זנים המרמזים על איגוד היין ההונגרי. מדובר בזן הלבן הנפוץ ביותר באזור בעל תכונות אגוזיות המייצר יינות פריכים. פינו גריג'ו כאן להבדיל מאזורים דרומיים יותר באטליה מבטא אופי שונה יין בעל מבנה עשיר שמורגשת בו השפעה קרה ובעיני המוצלח שבטעימה. וזן אחרון אותו טעמנו הינו מלבסיה איסטריאנה שוב יין עוצמתי,מיצרן נהדר,שדרש זמן רב בכוס עם מורכבות מעניינת. הסוביניון בלאן היה היין הכי נגיש בחבורה הוא אגב היחידי שנרכש בארץ. האף משגע, טרופי וארומטי אך בפה סבל מחוסר יציבות והוגדר כיין יום יומי כיפי אך לא ייחודי ומשקף אזור.
לסיכום: אזור מאוד מעניין ומפתיע ששווה בדיקה נוספת. והמלצה למטיילים באטליה לרכוש בקבוק מהאזור ועם זאת לתת לו את הזמן שלו ואוכל שיתאים את אופיו.
