אמש חזרתי בשעת לילה מאוחרת מערב יין נחמד של הפורום שלנו. ערב ששווה פוסט בפני עצמו למועד מאוחר יותר. למרות העייפות והלאות מערב עשיר ב"נוזל המלכים" ואוכל נהדר בהתאם של המארחים התיישבתי מעט "להירגע"מול הטלוויזיה, מכשיר ההמונים, שעוזרת מעט לשכוח ולהפיג הרהורים. באחד הזפזופים הבחנתי בסרט יונייטד 93 סרט שכבר ראיתי בעבר ומצאתי את עצמי מתמגנת אליו פעם נוספת, מרותק בשנית.
ספור המעשה, יונייטד 93 הינו סרט שעלילתו מתמקדת בחטיפת אחד מארבעת המטוסים ב-11 בספטמבר, יונייטד 93 שיצא מניוארק/ניו ג'רזי לסן פרנסיסקו והיה המטוס היחידי שלמעשה לא התרסק ביעד אליו תכננו החוטפים להגיע – בניין הקפיטול וזאת עקב התמרדות הנוסעים במטוס כנגד החוטפים. הסרט כביכול מתבסס מן הסתם על עובדות ואירועים שקרו ביום האירוע ואולי גם על נתוני הקופסא השחורה במטוס וחלקי תשדורות שהתקבלו מהמטוס במגדל הפיקוח.
לכאורה אין חדש עוד אחד מיני סרטים רבים שהופקו על השתלשלות האירועים של אותו יום נוראי. ובכל זאת לטעמי זהו אחד מהסרטים היותרמרשימים ומרתקים שנעשו על 11 בספטמבר. הסרט מאוד אותנטי ולמרות שאין פה ולא כוכב הוליוודי אחד לרפואה שאמור לקדם מכירה ורייטינג של סרט זה, ולמרות סופה הידוע מראש של העלילה ואותו אירוע חטיפת מטוס הסרט מהפנט את הצופה. ההתחלה אמנם איטית אך צוברת תאוצה תוך כדי עד לדקות הסיום המרתקות ואף יוצרת איזשהו אשליה שהנה... אולי יש כאן סיכוי כלשהו ל-HappyEnd סצנת הסיום של התרסקות המטוס פשוט משאירה אותך פעור פה ושואבת אותך פנימה אליו לתחושת הנוסע, הרגשותיו פחדיו ולבטיו.
לא יכולתי בסיום שלא להשליך את עלילת הסרט לתקופה העכשווית ולמצב המדיני/בטחוני. כנראה ששום דבר לא השתנה מאז הטרור הרצחני של אל קעידה התחלף "בכוכב חדש עולה", דאע"ש. האיום האסלאמי הרדיקאלי הקיצוני ממשיך לתת ולהכות גלים בעולם והוא מנגד עומד ושותק או כמעט שותק ואף מגדיל ולעשות בכך שמאשים במצב הקיים את ישראל. אחד האנקודוטת בסרט שמשכו את עיני הפעם יותר הוא סיפור התנגדותו של אחד הנוסעים במטוס, ממוצא אירופאי להתמרדות בחוטפים, בטענה שאם יתנו להם מה שהם רוצים אז הם ישחררו אותם וזאת למרות ההבנה שלהם בשלב מסוים שכנראה המטוס נחטף לצורך התרסקות .אין יותר רלוונטי מזה כהמשך לדבריי מתחילת הפסקה, שכן יותר מכל, אירופה שהופכת לאיטה ליבשת בעלת צביון ערבי דומיננטי הופכת בהדרגה קיצונית ומדאיגה גם את השקפתה ומדיניותה הפוליטית כאנטי ישראלית ופרו ערבית מובהקת. הסיטואציה בסרט משקפת אוליאת התפיסה הקיימת - תפיסת בת יהענה, קבירת הראש בחול עד חלוף הסכנה. רק שהיא אינה חולפת ואני תוהה מתי ההבנה הזאת תחלחל מתישהו ליבשת היפהפייה והנהדרת הזאת שהולכת לאט לאט לאבדון.
ובנימה פחות אופטימית זו נקווה לימים יפים יותר.

