עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

במירוץ היום יומי המטורף בחיינו מסתבר שאדם חייב שתהיה לו נישת בריחה כלשהי אני מצאתי אותה ואתם? חובב יין ברמ"ח איבריי ומנהל פורום טעימות עיוורות. מעת לעת תר לי בעולם ומטייל באזורי יין שונים ובהתאם גם סגנונות אוכל שונים. לא צריך להיות עשירים על מנת להנות ממנעמי החיים אבל צריך מעט רצון חובק דמיון לעשות זאת. אנסה להעביר לכם בבלוג זה חלק מחוויותי ומהרוח והאווירה של מסעותי.
מקווה שאצליח.
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
המסע הוירטואלי לגאליציה
10/02/2018 21:43
שרון תלמי

המסע הווירטואלי אל גאליציה
  מאת שרון תלמי

שתף:
  

בחודש יוני האחרון חגגתי 40. משום מה תמיד יום הולדת עגול מקבל משמעות חזקה יותר ובהתאם גם החגיגות מסביב. מכיוון שאני בעל השמחה נטלתי את זכות בחירת יעד הטיול – ספרד. השילוב של פשטות ונוחות הוא השילוב המנצח כאן, וזאת עוד לפני שהתחלנו לדבר על האוכל הנהדר של ספרד והיינות המופלאים שלה. 

לאשתי בניגוד אלי יש דעה קדומה על ספרד, לטענתה היא ים תיכונית מידי וצחיחה, לא מספיק ירוקה כמו ארצות צפוניות יותר באירופה. הדעה שלה השתנתה בסיום הטיול. 

גאליציה  הוא חבל מאוד שונה משאר חלקי ספרד, הוא בעל הסטוריה שונה מעט משאר האזורים בספרד ואכן מבחינת הטופוגרפיה האזור מאוד ירוק ומזג האוויר פה מושפע מאוד מהאוקיאנוס והוא יחסית קריר עם קיץ נעים.

 

מצפון לפורטוגל. בפינה הצפון מערבית של ספרד

לפני שטסתי ידעתי שאני אגיע לריוחה אבל המטרה הייתה לרכוש יינות ולאתר כאלה בכמות שתספיק לבנות טעימה שונה ומיוחדת מאזור שונה שלא ניתן למוצאו בארצנו וזאת לטובת הפורום שלנו: פורום היין של אסף ושרון בו אנו משתדלים לייצר טעימות עם פן לימודי. 

לאחר שנברתי בכל אזורי היין של ספרד בחומר אינטרנטי וספרות חו"ל החלטתי למקד מטרה על חבל גאליציה (או גליסיה תלוי מי אומר). גאליציה היא חבל ארץ צפוני-מערבי הדומינאנטי ביינות לבנים דווקא, כ-80% מסה"כ ייצור היין בו, הזנים יחסית אינם מוכרים למעט זן האלבריניו. 

לצערי לגאליציה לא הספקתי פיסית להגיע, למרות שאני מאמין שזה יקרה מתישהו. אבל עבודת מחקר נעשתה על האזור מבעוד מועד, וכך ביום האחרון שמתי פעמיי, כאשר אשתי והתינוקת משתרכים אחריי, לעבר חנות היין Lavinia במדריד - חנות יין מטורפת במבחר ספרדי ובכלל. בסיועו של סומלייה מקומי אספתי כמה יינות נבחרים מכל חמשת תתי האזורים של חבל גאליציה. 

ברשימה מטה סיכומי הטעימה שלנו וקצת מידע על האזור. 


מזכיר את הדורו בפורטוגל

השפעות אקלימיות: 
אזור גאליציה ממוקם על קו החוף של האוקיאנוס האטלנטי ובהתאם לכך, מזג אוויר רטוב עם למעלה מ- 1300 מ"מ גשם בשנה. 2000 שעות שמש תורמות גם הם ללחות גבוהה באזור. ואזור ההר "סיירה קנטבריה" תורמים אף הם בשינוי הרוחות באזור. כמו כן הקרבה הגיאוגרפית לפורטוגל נותנים את אותותיהם בטעמו של היין. 

הסטוריה: 
עוד במאה ה- 14 ייצא חבל זה שתילי גפנים לאזורי יין ברחבי אירופה עד המאה ה- 19. אז החל לסבול האזור מכלכלה כושלת וכתוצאה מכך הרבה כרמים ננטשו ע"י בעליהם שחיפשו עבודה בערים הגדולות. כורמי האזור נחשבים לחלוצי פיתוח גידול כרמים בטראסות, שיטה אותה הנחילו בעיקר לכורמים באזור הדורו, בפורטוגל. ב- 1986 עם הצטרפותה של ספרד לאיחוד האירופי החל חבל זה לקבל סיוע ממשלתי מהותי לשיקום האזור והכרמים. 

אזורי יין:  יינות חבל גאליציה הינם בקטגורית DO, ומחולקים לחמישה אפלסיונים




Rías Baixas 
נחשב לאזור המוביל בחבל גאליציה. מולדתו של זן האלבריניו היא בחבל זה, הוא נשתל ע"י נזירים מקומיים במאה ה-12 ומהווה 90% מסה"כ גידול הענבים באזור זה, למרות שלאזור עצמו אישור פורמאלי לשתילה של 12 זנים נוספים. Rías Baixas מחולק אף הוא ל-5 תתי אזורים: Val do Salnés, O Rosal, Condado do Tea, Soutomaior, Ribera de Ulla. האקלים באזור הוא אטלנטי עם חורף רטוב וערפילים. 

אלבריניו: מהות שמו של זן זה ALBA-RHINO היין הלבן מהריין (נהר הריין), ובמקורו הוא קלון של זן הריזלינג. 

היינות ששתינו מהאזור: 
2007 Nora da neve 
צבע צהוב עז, באף ריח טרופי חזק עם חמאתיות ברקע, בפה גוף נעים מלווה בחריפות קלה. היין עבר יישון קצר בחבית ויש תחושה שהפרי קצת נאבד מעט אך עדיין יין טוב. 100% אלבריניו. 




Mar de frades 2010 
צבע צהוב, לבן. אף טרופי, טופי מתקתק. בפה מעט מרירות ונוקשות קלה, גוף קליל ומלטף. 100% אלבריניו. 




Ribeiro  
גובה גידול הגפנים באזור זה נע בין 75-400 מ' מעל פני הים, הממוקמים בעמקים בעלי שיפוע ומדרון תלול. הגידול בטראסות מאוד נפוץ כאן ונקרא socalcos . הקרקע עמוקה כאן יחסית ונעה בין 70-100 ס"מ נוטה לחולית בעלת חומציות. כ-80% מכלל היינות באזור זה הינם לבנים כאשר הענב הלבן השולט הוא Treixadura (במקור ענב פורטוגזי). 

היין ששתינו מהאזור:
Terra Minei 2010 
צבע צהוב ענברי. באף מעט טרופיות מלווה בחמצמצות קלה. בפה מריקות קלה ונעימה, תחושה של מעט הגזה אך לא כבדה, יבש אך לא מידי. 100% טקסיאדורו. לסיכום מצטיין הטעימה של הערב בעיני. 






Monterrei 
הגפנים באזור זה גדלות בצידי הנהר טמאגה. גובה הכרמים נע בין 400- 450 מ' מעל פני ים. ישנם שני תתי אזורים כאן: Val de Monterrei ו- Ladeira de Monterrei המכסים שטח של כ- 3000 הקטר שלא כולו מוגדר כ- DO. האקלים במונטריי הוא החם ביותר באזור גאליציה וממוקם ב"צל הגשם" של הר Sierra de Larouca . היין הלבן שוב שולט כאן בעיקר עם Godello ו- Doña Blanca ביינות האדומים הענב השולט הינו Arauxa (השם המקומי כאן לטמפרניו). 

היין ששתינו מהאזור:
Quinta da muradella 2011 
צבע צהוב כמעט שקוף. באף מאוד סגור מעט אגסים. בפה תחושה ליקרית. יין מאוד מימי ולא מחובר. ממסך של גודלו וטקסיאדורו. בעיני מאכזב הטעימה. 






Ribeira Sacra 
ריברה סקרא קיבלה את הכרת ה- DO ב-1997. האזור מחולק ל-5 תתי אזורים כאשר כל אחד בעל מיקרו אקלים משלו אך לכולם משותפת אדמת סחף המורכבת בעיקר מצפחה. האקלים באזור בעל השפעה יבשתית מובהקת. באזור שולטים הענבים הלבנים כגון: Albariño, Godello, Treixadura, Loureira, ובענבים האדומים הענב העיקרי הוא: Mencia (קלון קדום של קברנה פרנק). 

היין ששתינו מהאזור:
Lalama 2008 
היין האדום היחיד בטעימה. צבע אדום בורדו מעט עכור. באף מתחיל עם מעט שוקולד ותוך כמה רגעים ריח חזק של גופרית מלווה בריח ביוב. לאחר כשעה בכוס הריחות הקשים מתפזרים ומתחיל להתקבל אף נעים ואלגנטי. בפה הרבה מאוד פלפל שחור ותחושת תיבול, ברקע מורגשת ירקרקות ועם זאת גוף בינוני ומטה מכך. 100% מנציה. 




Valdeorras 
פירוש השם "עמק הזהב" זהו אזור גידול הענבים הראשון בחבל גאליציה ע"י הרומאים העתיקים. וברבו הינו אזור שטוח. הענב הלבן היחידי המורשה לגידול הוא Godello,. הענב האדום היחידי המורשה לגידול ב- Valdeorras הוא Mencía. 

היין ששתינו מהאזור:
Louro do bolo 2010 
צבע צהוב למוני. באף ליים מלטף עם ניחוח הדרים קליל. בפה מרירות קלה ונעימה, מעט מתקתקות עם סיומת חמאתית קלילה. 100% גודדלו. יין מאוד מהנה ונעים. 

0 תגובות
גרנאש לא מה שחשבתם
16/01/2018 19:11
שרון תלמי
אחרי 9 שנים של העברת/הדרכת טעימות יין, מידי חודש בחודשו, לא קל להמציא את עצמך מחדש כל פעם ולא רק לחזור לאזורי הנוחות המוכרים והנחשבים. ובכל זאת תמיד המגמה לצאת ולחשוב מחוץ לקופסא וכך ביום חמישי האחרון ישבנו לנו הקבוצה הקבועה שלנו לוגמים גרנאש!!!

גרנאש אז מה חדש???

  באופן כללי זן הגרנאש נחשב בעבר הרחוק לשם רע בכרמי ישראל. זן שגדל באופן מאסיבי על הגפן וייצר נוזל תירוש דליל ותפל אבל זה היה אז, מאז קצת עברו הרבה מים בנהר ועם מגמת זנים ים תיכוניים בשנים האחרונות בשמי הייננות הישראלית, גרנאש תפס את מקומו בכבוד רב. לטעימה הזאת באתי עם זיכרון חיך, שמן הסתם הגיע יותר מכיוון האפלסיונים הצפוניים והדרומיים של עמק הרון וקצת למטה משם של לנגדוק רוסאיון. זן שלרב מגיע עם נוכחות ועושר טעמים ויוצר מסה ביין. לא אשקר - לרב מתחבר לסגנון הזה. ועם הרשמים והדפוסים האלה התחלתי לטעום את יינות הטעימה שלנו.

ומכאן חישוב מסלול מחדש...

גרנאש לא כמו שחשבתם!!!

Mentrida/Castile-La Mancha

מנטרידה הוא אזור שיושב בתוך האפלסיון של קסטיליה לה מנציה, הממוקם באזור מדריד/טולדו. למרות שלאזור ישנה היסטוריית עשיית יין ארוכת שנים, עוד מהמאה ה-12 הוא קיבל הכרת DO רק ב-1976 אך למרות זאת עשיית היין באזור לא התאפיינה בעשייה של יינות איכותיים, מרשימים או משהו ששווה התייחסות מיוחדת והכיוון נטה בעיקר ליינות שולחנים פשוטים. בשנים האחרונות שוטף את האזור גל של ייננים נמרצים, מרשימים ובעלי חזון, כגון: דניאל לנדי ופרננדו גארסיה, שהחליטו למצות את הפוטנציאל העצום הגלום במקום. זהו אזור פנטסטי ואולי הטוב ביותר בכל ספרד לגידול של גרנאש אשר מהווה כאן דומיננטית מרכזית, כ-80% מסה"כ גידול הענבים כאן. האזור מבחינה אקלימית מזכיר במקצת את ריברה דל דוארו. אזור מאוד חם בקיץ שיכול להגיע ל-45 מעלות ובחורף לרדת מתחת ל-0 אך להבדיל מריברה, מנטרידה משתרעת על אזור גבוה לרגלי הרכס של סיירה דה גרודוס בין 400-1200מ' מעל פני הים. האזור להבדיל מאפלסיונים ספרדים אחרים לא מכיל הרבה יצרני יין כאשר המרחק בין יקב ליקב הוא משמעותי. כמות הייצור כאן אינה גדולה ויקבים טובים נחשבים ומובילים עדיין אינם רב, ויחסית בחיתוליהם עדיין. בהתאם גם כמות היינות בשוק, יחסית זעומה. על בצירים מתיישנים כמעט ואין מה לדבר בכלל, פשוט טכנית לא קיימים. המחירים עדיין ברבם שפויים אך הביקוש לאזור גודל ובהתאם לגודל ההיצע שאינו גבוה, עליית המחירים בשנים האחרונות בהתאם. מזכיר במעט את Priorat.

מפת האזור

לטעימה עצמה:

 אז עם מעט האינפורמציה ואפס ידע והכרה אישית יצאנו לדרכינו.

 2015 Pies Descalzos - התחלנו דווקא ביין לבן, פחות טיפוסי לאזור,(כ-5% בסה"כ האזור). הזן הוא: Albilio  זן מקומי וייחודי לאזור, נפוץ בעיקר בממסכים ביחד עם ויורה ומקבאו. אף מאוד ארומטי, פרחוני, ורדים שהלך והתעצם בכוס. בפה מעט נפילה ביחס לאף, חסרה מעט חומציות ועוד קצת נפח לגוף. קצת מימי מידי לטעמי אך סה"כ מעניין.

Reina de los Deseos 2015 - בטעימה עיוורת כנראה לא הייתי מנחש שמדובר בגרנאש אולי לכיוון של פינו מודרני במקצת. אף מעט סגור עם ריחות ירקרקים קלים של עץ אורן. בפה חומצה טובה ברקע, טעמים של ציפורן עם מעט דובדבן, גוף בינוני פלוס. היין עשוי טוב ללא ספק אך עדיין מאוד צעיר וקשה לשפוט אותו בצורה הוגנת. מה שכן ללא ספק יהיה מסקרן לנסות אחד נוסף בהמשך.

2014 Monos Viticultures La Danza del Viento

Vs.

פלדשטיין גרנאש 2014

כאן היה מדובר בפלייט השוואתי עיוור ולנסות לתת משחק/טוויסט והשוואה במעט בין 2 סגנונות גרנאש שונים. היין של אבי מאוד אקספרסיוניסטי עם אף מאוד מורכב, נעים ומפתה. בפה לעומת זאת טענתי גם בעבר, שהיין טיפה השתנה לי מאז טעמתי אותו לראשונה לפני שנה וחצי והדגיש לעומת מקבלו הספרדי בשלות יתר והורגש שמדובר ביין מאזור חם יותר. הספרדי עם אף מעט דומה אך עצור יותר וקמצן. בפה לעומת זאת גרנאש הרבה יותר מרוסן ומורכב עם חומצה טובה שתיקח אותו הרבה שנים קדימה אך נכון לנק' הזמן העכשווית בה שתינו אותו עדיין אינו ב-peak מוכן לשתייה לטעמי.

***אגב כמעט רב הטועמים זיהו דיי מהר יחסית ובעיני אפילו מפתיע את היין של אבי כישראלי ואף יותר מזה טענו שאם אכן מדובר ביין כחול לבן אז היחידי שנראה להם מתחת למעטה הכסות הוא כנראה היין של אבי.

Rey Moro, Comando G 2015 - יין הערב ללא ספק על סף השלמות בעיני ואנחנו מדברים עוד על 2015 בלבד. מהות השם קומנדו G הוא ע"ש סדרת הפנטסיה המצוירת ששודרה בארץ בשנות ה-80 G force, ומשמועותו מבחינת המהות הינו: שומרי הגרנאש. שתי הייננים המוכשרים, דניאל לנדי ופרננדו גארסייה חברו יחדיו למיזם המשותף שלהם ביקב הנ"ל בשנת 2008 ומטרתם הייתה ליצור גרנאש אולטימטיבי מאזור שבעיניהם יכול להוות את "הפינו נואר הספרדי".

 אף של תותי בר עם זרדים לא משתלט ומתחנף יתר המידה. בפה הרמוניה נכונה פרי טוב לעץ,(12 חודשי יישון בחביות של 500-700 ליטר צרפתיות),מעט דובדבנים, חמוציות ופרי אדום. יופי של יין.





לסכום: אזור עלום מתחת לרדאר הספרדי המוכר. אזור בהתהוות שלבטח עוד נשמע עליו בהרחבה בהמשך. להבדיל מגרנאשים יידועי שם ומוכרים כגון: עמק הרון, לנגדוק רוסליון, ישראל וכדומה מדובר כאן בגרנאשים שונים בתכלית. הפרי כאן והעשייה מייצרת גרנאש מאוד מתון ומבוקר, ישנה מורכבות עשירה ומעניינת של היין. כמעט ולא נמצא כאן מן הייננות העולה,(לפחות מאלו שאנחנו טעמנו), גרנאשים הנוטים לעוצמתיות, דומיננטיות, תחושת מתיקות ברקע ואלמנט ה"פאנקיות".


 


גרנאש לא מה שחשבתם


 


לנוסעים ספרד ממליץ לשים יד על בקבוק כזה או אחר ולנסותו. אגב הרבה לא תמצאו שם.


 


 




1 תגובות
לבן על הבלאן
01/08/2017 22:31
שרון תלמי

 יום חמישי האחרון, שיא החום התכנסנו ברחובות, קבוצת היין שלי ושל אסף לטעימה לבנה של שאנין בלאן. האמת שעד כה התוודעתי לשאנין בלאן בעיקר דרך ג'יימס של זאב דונייה ועוד מס' שאנינים פשוטים יחסית מדרא"פ ומצרפת בכלל. הפעם התמקדנו במקור, עמק הלואר ולא סתם אלא באפלסיון Vouvrayשהנו ה- hard core של שאנין בלאן.

  Vouvray הנו תת אזור בתוך האפלסיון, touraine, האפלסיון מוגדר כ-AOC ומוקדש כמעט כל כולו לזן שאנין בלאן וזן ה- Arbois שהנו זניח ביותר. ייצור היינות ב-Vourvay מאוד עשיר ומגוון ותלוי באופן ישיר למזג האוויר. בשנים הקרות יותר העשייה תטה לכיוון מבעבעים ויבשים ובשנים חמות לעומת זאת ליינות מתוקים וחצי יבשים, הנקראים Moelleux, קינוח בסגנון סוטארן. אלה יינות בעלי יכולת התיישנות ארוכת שנים. vouvray ממוקמת לצד הגדה הימנית של הלואר בסמוך לעיר Tours, האזור יושב על מעין סוג של הר שולחן מוקטן, בסמוך למס' הסתעפויות של הנהר עם נהרות נוספים. זרמי המים שנוצרים בהסתעפויות אלה עם נהרות נוספים, יוצרים למעשה מעין מיקרו אקלים שבזכותו למעשה נוצרים התנאים להיווצרות פטריית ה- Botrytis Cinerea הגורמת לרקבון האציל, ממנו מיוצרים יינות הקינוח.

האקלים בבסיסו באזור הנו יבשתי עם מעט השפעה ימית של האוקיאנוס האטלנטי. סדר גודלו של האזור הנו 5000 אקר ומהווה בצרפת את אזור גידול השאנין בלאן הגדול ביותר למעט Anjou. הבציר ב- Vouvray הוא מהאחרונים שנבצרים בצרפת והוא מסתיים בנובמבר, כאשר הענבים ליינות המתוקים נבצרים בבציר ידני. 

 הייצור באזור מגיע לטווח של מיליון ארגזים בשנה עם עשייה מינימליסטית, נטייה לתסיסה טבעית ופחות מלולאקטית. רב היינות מיושנים מעט בעץ ואם כבר בעץ אז משומש. היישון עצמו הולך יותר להתיישנות בתוך הבקבוק עצמו ויינות מבעבעים מיושנים בשיטה שמפיין המסורתית.

 ענבי שאנין בלאן ב-Vouvray מאופיינים בחמיצות גבוהה מאוד. ביינות היבשים החמיצות תהיה גבוהה יותר מיינות הקינוח וגובה החמיצות יהווה פקטור לאורך התיישנות היין.

 בVouvray קיימת ייננות מודרנית שחלקה רווחת באזור על מנת ליצור נגישות ליין מעט מוקדמת יותר.

רמות מתיקות:

sec- יין יבש פחות מ-4 גרם לליטר.

demi sec- חצי יבש הנע בין 4-12 גרם סוכר לליטר.

Moulleux- יין מתוק בין 12-45 גרם סוכר לליטר.

sec- יין קינוח ברמה אחת מעל הקודם, מכיל מעל 45 גרם סוכר לליטר.


אז מה היה לנו:

בסופו של ערב כאירוניה דווקא יינות Anjou שהובאו על מנת לתת ממד השוואתי ליינות מ-Vouvray גנבו ממנו את ההצגה.

Domaine Huet- מבעבע מאוד מפתיע מעניין, אף טחוב עשיר, גוף מלא, חומציות טובה, יופי של יין.

Domaine Vincent Carem 2013- שנה שלוותה בברד ופגעה קשות בבציר. יצרן בוטיק קטן. יין מאוד יבש בפה, עשוי טוב עדיין צעיר מידי לשתייה.

Clos de la Bergerie Nicolas Joly 2014- יצרן מאוד נחשב בלואר ובכלל ויקב ביודינמי. נתחיל בזה שהיין סופר צעיר וטרם מוכן לשתייה אך מאוד מסקרן ופוטנציאלי. טעמים ירקרקים אתרוגיים, חומציות חזקה, מעט הגזה קלה, סיומת ארוכה. 

Litus eric morgant- אחד מהיינות המוצלחים ביותר בערב. אף חזק של גבינה כחולה, מאוזן עשיר, חומציות טובה.